קורס מנהלים 2011

קורס מנהלים 2011

יום רביעי, 22 ביוני 2011

תודה רבה לפלורית

אנחנו חייבים תודה ענקית לפלורית, שעמלה וכתבה לכל אחד אגרת אישית, כולה חן ויופי.
 מזכרת נפלאה מכל החברים. גם רשמה הכל במהלך השיעור וגם קיבלנו הכל כתוב בכתב יד נאה על דף מקושט ומקסים. מחמם את הלב.

תודה לך פלורית את מקסימה.
מכל החברים

יום שני, 6 ביוני 2011

פוסטרים להצגת פרויקט הקורסים של רפי ואורה

יש להכין שני דברים:
א. שיקופית שלצורך הוצאת פוסטר.
2. תקציר העבודה שלא יעלה על עמודאחד (כותרת 14 וכתב 12 אריאל)

שלחו אלי את הפוסטרים והתקצירים ואני אארגן אותם בבלוג.


הפוסטר צריך להיות על שיקופית אחת של מצגת פאוארפוינט. יש לשלוח את הדברים לא יאוחר מ11/6/2011 מוצאי שבת.

הדואר האלקטרוני שלי:

rafid101@gmail.com

פרטים נוספים לגבי הדרך להוצאת פוסטרים:

א. את הפוסטרים ניתן להכין במכללת קיי, בחנות של "סמל" שפתוחה כל יום ומס' הטלפון שלה: 08-6402817. לפרטים נוספים:   http://www.kaye.ac.il/115403/סדנת-סמ-ל-סדנה-להכנת-עזרי-הוראה-1-1
ב. צריך לבוא עם בריסטול בגודל של 100X70 ס"מ או לקנות במקום בריסטול כזה.
ג. מחירי הכנת הפוסטרים תלויים בצבע - 1. פוסטר בשחור לבן 7 ש"ח 2. פוסטר בצבע חלקי (האותיות בצבע אבל תמונות ורקע חסרי צבע - 30 ש"ח 3. פוסטר בצבע מלא - 40 ש"ח.
4. תוספת של ניילון הפוסטר - 16 ש"ח.
ד. צריך לבוא למכללה בכדי לראות שהפוסטר יוצא כראוי ולשביעות רצונכם. זמן ממוצע להוצאת פוסטר כרבע שעה.

בהצלחה

רפי דודזון

יום חמישי, 2 ביוני 2011

שיעור סיכום ביום שני הקרוב

שלום לכם תלמידי היקרים
ביום שני הקרוב, עומד להיות השיעור האחרון המשותף שלנו השנה, ובכלל.
אנו נפרד, ואנסה ללמד אתכם כיצד נפרדים בצורה משמעותית.
אני יודע שבזמן האחרון, רבים מהתלמידים לא הגיעו, אני מניח שמסיבות מוצדקות, סוף שנה"ל וכו', אבל אבקש מכם, הפעם לא להחסיר, משום שזאת הזדמנות אחרונה שלנו להיות ביחד, משום שכפי שאמרתי לכם אנו לא ממשיכים יחדיו בשנה"ל הבאה.
מתוך ניסיוני, אנשים שחווים את הדרך שאני עומד להציע לכם לפרידה, לא שוכחים אותה שנים רבות...
שלכם
ערן

יום שלישי, 17 במאי 2011

שלום חברים יקרים שלי
ריגשתם אותי מאוד במחווה שלכם כלפי עידו לרגל בר המצווה
עידו ילד מיוחד מאוד בהמון מובנים וקצת שיתפתי מעט מהחברים בהקשר לכך
אני מצרפת כאן דברים שכתבתי על עידו ופורסמו לפני כחודשיים ע"י האגודה לסוכרת נעורים
שוב תודה גדולה לכולכם, טל
אילו הייתם במקומם
תארו לכם שלפני כל מאכל או משקה שאתם מכניסים לפה, הייתם צריכים למדוד את רמת הגלוקוזה בדם, לחשב כמה פחמימות יש במוצר ולקבל זריקה כואבת (ועד סופו של היום לפחות 4 זריקות ).
ככה נראים חייהם של אחוז וחצי מילדי ישראל החולים בסוכרת נעורים. בנוסף לכל אלו, הם חשופים בכל רגע נתון לפגיעה נוירולוגית עד סכנת מוות עקב התקף היפוגליקמיה (מצב בו רמות הגלוקוזה בדם צונחות באופן קיצוני.)
אצל ילדי סוכרת נעורים הלבלב "מקולקל" ואינו יכול להפריש את הורמון האינסולין המווסת את רמות הגלוקוזה בדם. לכן, הם צריכים לבצע בדיקה דָמית בין 6 ל – 8 פעמים ביום ע"י דקירת קצות האצבעות ( לאחר פחות משנה של דיקורים הם מאבדים לגמרי את התחושה בקצות האצבעות – אבל עליהם לעשות זאת כל חייהם ).
בתאריך 8.2.11 יתקיים יום התרמה של האגודה לסוכרת נעורים העומלת על מציאת מרפא למחלה. אנא פתחו את לבכם ותרמו.
טל מלול, אמא לילד מתוק !!!

יום ראשון, 15 במאי 2011

ניהול ישיבה - מיומנות חשובה ביותר למנהל

שלום חברים יקרים
אנא קראו את המאמר המצ"ב, העוסק בשאלה כיצד מקבלים החלטה בבית ספר, כיצד מנהלים ישיבה, כיצד עומדים בלחצים השונים המופעלים על מנהל בית הספר.
נשוחח ונתרגל את הנושאים העולים מתוך המאמר בכיתה.

יום חמישי, 12 במאי 2011

הנחיות להמשך העבודה


עבודת חקר בקורס מנהלים – תוכנית לקראת הגשת העבודה

רציונל
מטרת העבודה היא ללמוד כיצד לחקור תהליכי למידה/הוראה בבית הספר ומשמעותה של אחריות הלומד על הלמידה שלו.
חקירה זו מתחילה מתצפיות שנעשו בבית הספר שהולידו שאלות פוריות לצורך הבנה של תהליכי הלמידה בבית הספר ברמה של המורים, התלמידים המנהל. תפקידו של המנהל בהובלת תהליכי הוראה ולמידה.
החקר נעשה בגישה של מחקר פעולה הכולל איסוף נתונים בדרך של תיעוד אישי, ראיונות עם מורים, תלמידים ומנהלים ותצפיות. העיקרון המוביל את החקר שהשאלות עולות מתוך העניין והמקצועי של פרח הניהול. כמו כן, החקר נעשה בדרך של שיתוף בין עמיתים המאפשר שיח הדדי בין המתכשרים, פנים אל פנים ודרך הרשת באמצעות בלוגים ובאמצעות הנחיה של מנחי הקורס. יש דגש וחשיבות על הרלוונטיות של החקר לידע של הלומד.

שלבים של המחקר:
  1. התבוננות בזווית רחבה על תהליכי למידה תוך דגש על תהליכי השינוי בבית הספר תוך תיעוד ראשוני – המטרה הייתה לזהות הכנסה של שינוי/חדשנות לתוך צוות, כיתה, מורים, הנהלה והארגון כולו. (במשך הזמן הקצר שיש לנו ללמוד על תהליכי הלמידה בבית הספר, התבוננות בתהליך כלשהו של שינוי תדגים את הלמידה).
  2. הגדרת הנושא והשאלה המרכזית – מיקוד ההתבוננות לצורך הבנה עמוקה יותר. בשלב זה אם המתכשרים חושבים שהתצפית בבית הספר נחסמת או לא מעניינת אותם יש אפשרות לשנות את הכיוון והנושא והאגון המשמש כנשוא של העבודה (לדוגמה: לעבור לבית הספר שלכם או מוסד חינוכי אחר). הנושא יכול להיות בכל מה שמעניין ורלוונטי לגביכם אבל בתחום הלמידה וההישגים.
  3. איסוף נתונים – צריך להיות שיטתי מדויק על ציר של זמן, מקום, מי והקשר.
  4. ניתוח הנתונים – ניתוח ראשוני: בטבלת קריטריונים, ניתוח מתקדם: מיפוי הקריטריונים לפי הנחיות שניתנו בכיתה.
  5. הצגת ממצאים - ה"מימצאים" הם הצגה מאורגנת ומסודרת המאפשרת להבין ולהגיע למסקנות ותובנות. אפשר להשתמש בייצוגים גרפיים שמקלים על קריאת המימצאים והבנתם.
  6. מסקנות ודיון ביקורתי במימצאים הכולל התייחסות למקורות אקדמיים
  7. תובנות אישיות לגבי תפקיד המנהל על פי התפיסה שגיבשת במהלך ההתנסות, האם הן שונות מתפיסות שהיו לך לפני החקר, במה? הדגם זאת מתוך העבודה.
  8. מקורות – רישום ביבליוגרפי של המקורות (מתוך המקורות בבלוג ו/או מקורות נוספים).



הערות:
א.      הקריטריונים להערכת העבודה יעשו במשותף.
ב.      העבודה תופיע בשלמותה בבלוג ב-6 ביוני.
ג.       כל אחד יגיב ויתן משוב לפחות לשתי עבודות.
ד.      ביום הלימודים האחרון תציג כל קבוצה את הממצאים העיקריים והתובנות.

שלכם
אורה ורפי

יום שישי, 6 במאי 2011

רשמים ותובנות מהכנס לפרחי ניהול , אפריל 2011

במפגש עם אורה הועלו תובנות של חברי הקורס להכשרת מנהלים מהחוויה שחווינו בעקבות ההרצאות שהשתתפנו בהם. התבקשנו להצביע על תובנה או מסקנה או נתון חשוב ש"לקחנו" מכנס זה:
1. חשיבות המפגש עם מנהלים בפועל.
2. דיאלוג-חזון-תוכנית עבודה
3. סמכות, כוח, עניין
4.דילמות ושינויים במערכת החינוך
5. הניהול כביטוי אישי
6.שנה ראשונה בניהול?
7.הכוח שיש למנהל נחוש להוביל שינוי.
8. תפיסת עולם שלא באה מתחום החינוך משפיעה על עבודת המנהל
9. התמודדות עם דברים בלתי צפויים לחלוטין בעבודת המנהל
10. שימוש במשאבים כדי לייצר מוטיבציה אצל חברי הצוות (שימוש בתגמולים)
11. נכונות לקחת סיכונים כדי להצליח
12. לא לפחד מטעויות
13. אני מגדיר את הטריטוריה שלי כמנהל- אני מנכיח את תפיסתי
14. נכונות לקחת סיכונים כדי להצליח
15.בי"ס כמוסד לא שינה את פרצופו
16. נאה דורש-נאה מקיים
17. התמודדות עם תקשורת
18. התמודדות עם פוליטיקה
19. הומור בעשייה של מנהל ( קריצת עין לגבי העשייה)
20. לעשות ספירת מלאי
21. שימוש ביעדים ומדדים
22. פיתוח צוות לאור צורכי הארגון
23. קשר הדוק עם הקהילה
24. שימוש בידע התפתחותי-אישיותי ופסיכולוגי כדי לקיים את הקשר עם חברי הצוות ולהניע אותם.
25. יזמות ויצירתיות תכונות בולטות של מנהלים מצליחים.

יום ראשון, 1 במאי 2011

הכנס השישי לחינוך מתקדם

שלום חברים יקרים
תרשו לי להמליץ לכם להגיע, בל"ג בעומר, (יום חופשי במגזר היהודי), לכנס החינוך השישי, של סמינר הקיבוצים ועירית ת"א.
אנו הולך לכנס הזה כבר שש שנים, מאז הכנס הראשון, ואף פעם לא התאכזבתי. תמיד יש מה ללמוד ובעיקר לפגוש הרבה אנשים. קשרים...קשרים...קשרים...
הקישו בגוגל
"הכנס ה 6 לחינוך מתקדם, השפה שעושה אותנו" ותוכל להירשם בקלות, כפי שאני עשיתי הבוקר.
שלכם
ערן

יום שלישי, 26 באפריל 2011

חזרתי הבוקר מחו"ל...

שלום לכל חברי תלמידי הקורס להכשרת מנהלים
חזרתי הבוקר מחו"ל ומיד כאשר התיישבתי על המחשב, דבר ראשון נכנסתי לפורום של הקורס, כדי לדעת מה שלומכם.
שמחתי לקרוא שהשתתפתם בכנס מעניין ומועיל, ונפגשתם עם מנהלים מהשטח, מהם ניתן ללמוד על איכות הניהול שלכם.
תודה לך ניקול על כך התיאור הברור של מעשיי המנהלים.
בייחוד הרשים אותי הנושא של הדיאלוג, כלי בסיסי שממש אי אפשר לנהל בית ספר בלעדיו.
אני מקווה שאתם חשים את הקשר בין הנושא הזה שעלה בכנס, לבין מה שאנו לומדים בקורס, משום ששוב אפשר לראות שרק ניהול מאהבה, בגובה העיניים, ללא הפעלת סמכות פורמלית, הוא זה שפועל בצורה יעילה בשטח.
אנו עברנו המון חוויות מרתקות בחו"ל, בייחוד מה שקשור לאשתי, שעבורה זה היה טיול שורשים.
מצאנו את המקום שבה היא נולדה, את הבית שבו גדלה, את הבית של הורי אביה בתוך הגטו היהודי בוילנה. הוריו הושמדו יחד עם שאר ילדיהם (הדודים של אשתי) בפונאר, (יער ליד וילנה). נסענו גם לרוסיה הלבנה, כדי לראות את הבית שבה אימא שלה גדלה, (אושמיינה) ואפילו נסענו לישוב שבו סבתא שלה גדלה (טורגל, שם היה למשפחה בית מרקחת (אשתי גם כן רוקחת), אבל לצערנו כאשר בנו מצאנו אותו שרוף.
בסוף נסענו גם גם לראדין, המקום שבו היתה הישיבה של החפץ, חיים, משום שאשתי קשורה לחפץ חיים, אחד מגדולי ישראל במאה הקודמת. הסבא רבה שלה, היה החברותא של החפץ חיים. נסענו למצוא את המקום שבו היתה הישיבה. כמובן שאין שם היום מאומה, רק הקבר של החפץ חיים. צילמתי הכול, ואמצע את הדרך לאפשר לכם לראות את התמונות.
אחרי וילנה נסענו לטיול של הנאה, לריגה, ולאחר מכן לטאלין, שתי ערים מאד יפות ומרתקות.
משום טסנו לשבוע לסנט פטרסבורג, עיר שאין שניה לה בעולם מבחינת המימד האומנותי, הסטוריה של הממלכה הרוסית, ארמונות, מוזיאונים, בלט, קונצרטים, אדריכלות ועוד. והבוקר חזרנו והבוקר כבר הספקתי להיות בבאר שבע וללמד קורס אחר, של מהנדסים שלומדים להיות מורים.
שמחתי לשמוע שלאורה נולדה נכדה, אני שמח על החיים החדשים שנוצרו במשפחה שלך, זה תמיד מרגש מחדש.
שמחתי לשמוע גם על בר המצווה שחגגה טל, ועל הפרס של מוג'יר, שעליו כבר למדתי בעבר וגם שלחתי את בירכותי לחתן הפרס.
אני כבר מחכה ליום שני הבא, כדי לפגוש אתכם.
שלכם
ערן

יום שני, 25 באפריל 2011

ברכה לחג

שלום לכל העמיתים שלנו בקורס מנהלים ולכול צוות המרצים ולכל עם ישראל חג שמח

ברכה מהלב

מזל טוב למוגיר על הזכייה בפרס של אונבירסטת בר אילן . כל הכבוד מגיע לך אתה בן אדם נהדר .

  لكل مجتهد نصيب

יום שבת, 23 באפריל 2011

חג שמח

ראשית אני מצטרפת לכל המברכים ומוסרת גם את ברכותיי החמות לאורה, לטל ולמוג'יר.


גם אני כעמיתיי, נהניתי מאוד בכנס פרחי הניהול. היה זה כנס מקצועי, מאורגן ומעשיר.

הייתי שמחה אם יכולנו לקחת חלק בכל אחד מן המושבים- בכל מושב הוצגה יוזמה או תפיסת עולם ניהולית שיכולנו ללמוד ממנה ולהתפתח מבחינה מקצועית. אני אישית, השתתפתי במושב בהנחיית מנהל אורט סינגלובסקי- אייל שאול שעסק בדיאלוג ככלי ניהולי ובמושב נוסף בהנחיית המנהלת איריס ביטון על המנהל בתחילת דרכו. תובנות ורשמים מהמושבים הללו אציג בבלוג האישי.


וברוח החג והחופשה, אוסיף ואומר כי במהלך החג טיילנו עם הילדים בצפון (בנחל יגור ובנחל תבור) וזכינו לראות פריחה נפלאה ונופים מדהימים ולהתמלא הנאה מהריחות ומהמראות.


שיהיה לכולם המשך חג אביב שמח ופורח!!

יום חמישי, 21 באפריל 2011

חג שמח, ברכות וגם על הכנס


ראשית, מזל טוב לכל החוגגים: לסבתא אורה להולדת הנכדה, למוגיר על הזכייה בפרס בר-לב ולטל לחגיגת הבר-מצווה, שירבו השמחות והחגיגות.

"כמה אבני חן מפסיד אדם, מפני שאבד לו אורך-הרוח לדבר עם הבריות ללא תכלית וכוונה - אלא סתם, כדי להכירם."  (יאנוש קורצ'אק)

שנית, בכנס הייתי בעניין הדיאלוגים, וכך שובצתי לשתי הרצאות של שני מנהלים תל-אביביים, צעירים וחדשים בתפקיד (4 שנים), מרתקים ועניינם שיפור הדיאלוג בין באי בית הספר.

נתי שטרן, מנהל בית הספר היסודי "נורדאו" התמקד בדיאלוג כיסוד הכרחי להובלת שינוי בית ספרי. הדגיש את חשיבות השיחה וההיכרות המעמיקה עם הילד מעבר לחינוך הפורמלי, את הקושי של המורים לקלף מהילד את הקליפות ובעיקר את החשש של המורים מגילויים שלמולם לא יהיו להם הידע והכלים להמשך טיפול.
נתי מדגיש כי באמצעות הדיאלוג ניתן לדבר על תהליכי למידה/הוראה אמתיים. הוא מציין כי הפיכת הרעיון למעשה ייתכן ע"י דוגמה אישית, חזרה בלתי פוסקת של המסר, ומתן תחושה של הכלה הן לתלמידים והן למורים וזאת באמצעות הדיאלוג.

איל שאול, מנהל בית ספר שש שנתי אורט סינגאלובסקי עמל בתחילת דרכו לאיחוד חדרי המורים של חטיבת הביניים והחטיבה העליונה לחדר מורים אחד שש – שנתי.
הצוותים למדו בהשתלמות בית ספרית על ניהול דיאלוג מקדם הצלחה עם התלמיד, וכך חיזקו את הקשר האישי בין המורה לתלמיד.
הנהיגו את הדיאלוג המתמיד - שיחות אישיות רבעוניות עם המחנך, מכתבי מחנך.
איל מנהל שיחות אישיות עם התלמידים ועם המורים וגם הוא כותב מכתב לכל מורה ומציין איזושהי חוויה משמעותית שהייתה לו איתו.
לסיכום הכנס שכלל גם את הרצאות הפתיחה, את הסרט וההרצאה של קארן טל היה מאורגן למופת, מעניין, מלמד ומותיר מקום לחשיבה.
חג שמח ותודה לכל חברנו המברכים.
ניקול

יום רביעי, 20 באפריל 2011

חג שמח

חג פסח שמח לעמיתיי
יום העיון בכפר המכבייה היה מעולה ורב תכלית
תקוותי לעוד ימי עיון מסוגו
להתראות

חג האביב הגיע- חג של התחלות חדשות

שלום לכולם.

חג הפסח וחג האביב הביאו עימם ניחוחות חדשים, התחלות חדשות, הצלחות וטומנים בחובם הזדמנויות להגשמת משאלות.
וראיה לכך השמחות של חברינו:
מזל טוב לאורה על הולדת הנכדה, מזל טוב לטל לחגיגת הבר-מצווה, מזל טוב למוגיר על הזכייה בפרס בר-לב... מי ייתן וכולנו נזכה לשמחות והצלחות בכל תחום בחיינו.
נהניתי מאוד בכנס פרחי ניהול, הכנס היה מאורגן להפליא, מתוכנן באופן מקצועי, התכנים היו מעניינים וחבל שלא יכולנו להשתתף בכל המושבים בכולם נושאים הנוגעים לנו. אני מסכימה עם טל בטענה שהמושבים היו קצרים מידי והתחושה היא שלא מוצו הנושאים שהוצגו בהם עד תום או לפחות באופן מרבי.
הספר שקיבלנו במתנה מכיל מאמרים התואמים לנושאים בהם אנו עוסקים, דנים, מהרהרים ומתלבטים בכל מפגש בלימודים. קראתי כמה מאמרים- את התובנות שלי אכתוב בבלוג האישי.

אני מאחלת לכולם חג שמח, הנאה בחיק המשפחה וצבירת כוחות לסיום השנה.
מכל הלב סיגל אביב

יום שני, 18 באפריל 2011

אביב שמח לכולם

שלום לכולם
מאחלת לכולם חג פסח שמח אושר ובריאות. ומזל טוב לאורה להולדת הנכדה

יום ראשון, 17 באפריל 2011

מזל טוב לאורה

מזל טוב לך , לבת שלך ולכל משפחתך לכבוד הנכדה שחדשה. הרבה אושר , עושר ובריאות . תיארת את הטיול באביב ואת האביב תיאור נפלה , אך את לא שמת לב שיש בך הרבה דברים דומים לאביב, החיוך שלך, האופטימיות, אהבת החיים , האור שאת מאירה אורה לסטודנטים , לתלמידים , למורים ולכל הסובבים אותך, והיום את מבשרת על נכדה שנולדה באביב . מזל טוב ושתזכי בחיים ארוכים מלאים באהבה ונתינה והרבה בריאות

אביב הגיע

שלום לכולם

בשבוע שעבר טיילתי עם בעלי וחברים בצפון . במעלה גלבוע "זכינו" לראות רק אירוס פורח אחד שנשאר לכבודנו . הנוף היה נהדר , שדות ירוקים , פריחה , גבעות מיוערות ואור שמש של אביב , כזה שלא מעיק בעיניים. השתכנו בוילה "תהילה" בראש פינה , מקום שהיה מלון אורחים עוד בתחילת המאה שעברה . החדרים שלנו היו בקומה שניה , כאשר צמרות עצי ההדר הפורחים בישמו את האויר .למחרת המשכנו למפל סער ולמפל הבניאס דרך השביל התלוי . הכל מלא מים והנחל שוצף וגועש . מסביב , לכל מלוא העין , עמודי פריחה כחולים של בן חצב יקינטוני , האם ניתן לבקש יותר מזה?

וכן , ביתי ילדה בת ושמה בישראל : נעמה . זוהי הנכדה השישית שלי .

חג שמח  ואביב נהדר לכולנו . אורה

יום שישי, 15 באפריל 2011

הכֶּנס ועוד...

שלום לכולם, ברצוני לאחל לכולכם חג אביב שמח ופורח. מוגיר: מזל טוב !!! כל הכבוד על הזכייה בפרס בר-לב. הכנס היה רציני ומעניין. האווירה הייתה מצוינת ונאמרו הרבה דברים מעניינים. התרשמתי בעיקר מחלק הפתיחה של ראש תחום למידה והוראה באבני ראשה שדיבר על היבטים שבדרך כלל לא מדברים עליהם. הנה כמה מספרים (לאלו שלא היו): ההיבט הנפשי בכל התפקיד: 37% מהמנהלים מגיעים למצבי דיכאון, בדידות ומצוקה נפשית. (איפה ערן???...) מנהל עושה ביום עבודה לפחות 260 פעולות משמעותיות. כ - 60% מהפעולות מופרעות ע"י גורם זה או אחר. והיו עוד נתונים מעניינים מאוד שאני כרגע לא זוכרת. המושב של איריס ביטון היה קצר מאוד ולדעתי לא מוצא. היא התמקדה בתפקידה בשנה הראשונה וטענה שכן צריך להכניס שינויים שמאמינים בהם מאוד כי השנה הראשונה לא תחזור לעולם ומה שלא עשית לא תצליח לעשות בשנים הבאות...(חד-פעמית). אני לא ממש הסכמתי כי אני רואה כל הזמן מנהלים שגם אחרי מס' שנים מכניסים שינויים משמעותיים. לראיה, אצלינו בבה"ס רק אחרי 4 שנים בתפקיד, המנהלת החליטה להכנס למהלך של ניסוי שהוביל לשינויים גדולים בדרכי החשיבה של הצוות, בדרכי העבודה ועוד ועוד...והיא זו שהובילה ודחפה את כל העניין. חג שמח, טל.
שלום לכל החברות והחברים ....

 קודם איחוליי לעמיתינו וחברינו היהודים בחג הפסח , שיהיה שמח לכולם ...ומלא שלווה ...

הכנס במכביה ...
אני מברך על האירוע שהיה אירוע עשיר מאוד הן בתכנון והן בתכנים , אישית נפל בחלקי להשתתף במפגש שכל המשתתפים בו היו מקבוצה אחת , נשים דתיות , והנושא היה רפואה הוליסטית , ואיך מתוך למידת תיאורית הרפואה ההוליסטית ניתן לצאת עם כלים ניהוליים אשר יוסיפו רבות בעבודתו של מנהל בית הספר ...
בחרתי לצרף את החומר שקיבלנו בהרצאה של הרב...
רפואה הוליסטית:
 השם "רפואה הוליסטית" נולד ב-1981 הוא שם כולל לתפישות רפואה מונעת ותרפויטית המדגישות את הצורך בבחינת גופו, רגשותיו, אופן חשיבתו וסביבתו של החולה ככלל, ולא רק את האיבר הבודד או את התפקוד המובחן. ברפואה הוליסטית מושם דגש מיוחד על טיפול עצמי ורפואה עצמית, אורח חיים בריא, אכילה נכונה, הרגלי שינה נכונים, נשימה נכונה, שהות באוויר הפתוח, הימנעות מסיכונים או ממצבי מתח מיותרים, וכן הלאה.
את היסודות הפילוסופיים עליהם מושתתת הרפואה ההוליסטית ניתן למצוא כבר בערשׂ התרבות המערבית, כגון אצל אפלטון, המציג בכתביו גישה הוליסטית אשר בדומה לאלו הנפוצות כיום - מותחת גם היא ביקורת על הרפואה דאז (הרפואה ההיפוקראטית) ומבקשת לגדור את תחומהּ.
בדיאלוג 'כרמידס' מסביר סוקרטס לכרמידס הצעיר ש"זאלמוכסים מלכנו, שהוא אלוהים, אומר, שכפי שאין ניגשים לריפוי עיניים בנפרד מהראש, ולא לריפוי ראש בנפרד מהגוף, כך אין מרפאים גוף בנפרד מהנשמה, וזאת גם הסיבה שמעיני רופאים יוונים נעלמות מחלות רבות, משום שמזניחים הם את הדבר השלם שלו יש לדאוג, ואם איננו כשורה, אי אפשר שהחלק יהיה כשורה".
עם זאת, הפופולאריות הרבה של הרפואה ההוליסטית באה לה רק בשלהי המאה 20 כשרבים מרחיבים את משמעותה המקורית - אורח חיים בריא - למיני רפואה מדעיים ולא מדעיים רבים, כשבתחומי ריפוי הוליסטי רבים נתפשת הרפואה המערבית השגורה רק כדרך נוספת של ריפוי, שאינה בהכרח היעילה ביותר. הגישות הקיצוניות יותר רוככו בשנים האחרונות ורבים מהעוסקים ברפואה הוליסטית מכירים היום בתפקידה המרכזי של הרפואה המערבית הרגילה, כשהרפואה ההוליסטית נתפשת פחות כרפואה אלטרנטיבית ויותר כ"רפואה משלימה.

יום רביעי, 13 באפריל 2011

חג שמח

לכל עמיתנו ובני דודנו היהודים
מאחל לכולם חג שמח וכשר והרבה הרבה שקט , שלווה ואושר .
שהשלום ישרור בריזרונו ובכל העולם , אמין
חופשה נעימה לכולם , הרבה הנאות, בריאות והרבה הרבה שמחה

הבעת תודה

הרבה תודה לאורה ולכל מי ששלח ברכות אם זה למיל או לפלאפון, אני מקווה שאפשר לגיד מזל טוב לאורה ולבת שלה, תודה לערן על המיל ומקווה שתהנה מאוד בטיול ותספר לנו על חוויות.
יש לציין שכנס פרחי ניהול מאוד תרם לי והעשיר אותי , ומצטרף למה שכתבה אחלאם שהסדנא של רוז מאוד הייתה מעניינת וטובה, ושמחתי לפגוש רוב עמיתי בקורס פרחי ניהול. מה שהוסיף לשמחה שלי שבאותו יום כשחזרתי לבית שלי קיבלתי הודעה על זכייתי בפרס בר לב עבור כתיבת התיזה שלי "תפיסת האווירה הדמוקרטית הרצויה בקרב מורים ערבים צפונים ומורים ערבים בדואים מהדרום שמלמדים בבתי ספר בדואים בדרום" , כאשר בתיזה היו שלוש השערות שהופרכו ולכן הדיון היה מאוד רציני , נוסף לזה שהתייחסתי לדת האיסלאמית וטענתי שהיא דת דמוקרטית אך הבעיה לא בדת ודברתי על זה שיש הבדל בין מדינות איסלאמיות לא ערביות ומדינות איסלאמיות ערביות ביחס לדמוקרטיה . והתייחסתי לעניין שהיום העם הערבי נוטה לכיוון של דמוקרטיה והבעיה עכשיו היא במשטר שהוא לא דמוקטית כאשר הדת האיסלאמית קוראת ודוגלת בהתייעצות ולקבלת החלטות תוך התיעצות ודיון ולא החלטות נפרדות.... .
בדיוק עם סיום התיזה קרה מה שקורא היום בעולם הערבי וזה מדהים . התיזה התייחסה להבדלים בין המורים ביחס לדמוקרטיה , הבדלים בין המינים , השפעת הוותק, השפעת הדת , אישיות סמכותנית ועוד , והתוצאות היו מאוד מעניינות .

יום שלישי, 12 באפריל 2011

הצדעה למוגיר

הי כולם
לצערי, מסיבות אישיות , לא יכולתי להיות בכנס . אני שמחה על הענין שגיליתם ועל אפיקי החשיבה החדשים שהוא פתח לכם .
ה"כיתה" של המנהל היא המורים , וככל שהוא ייטיב לעבוד איתה , יקשיב לצורכיהם המשתנים , ייתן להם אפשרויות ביטוי בבית הספר ועוד ועוד , כפי שהיטיבה לתאר זאת המנהלת , הרי היכולת שלו לקדם את בית הספר תיגדל ותתפתח . האם נתנה  המנהלת דוגמאות להתפתחות אישית של מורים שלא בהכוונתה? יוזמות שלא באו ממנה ? (אחלאם ויפעת ). מה פירוש "טיפול בהתנגדויות"? האם המורים הם "פיונים" שאם המנהלת תידע להזיז אותם הכל יהיה בסדר? מה מקומם בבית הספר? האם אתם יכולים לחשוב על שאלות נוספות בנוגע למקומם של מורים בבית הספר , תיפקודו והיחסים בין המנהל למורים ? מהי אחריותו של המנהל למוריו? באלו תחומים ?
מה היה במושבים האחרים ?

התיזה של מוגיר זכתה בפרס מאוניברסיטת בר- אילן . כל הכבוד . אנא ספר לנו עליה .
התרגשתי , אורה

יום שני, 11 באפריל 2011

כנס פרחי ניהול

שמחתי להשתתף אתמול בכנס פרחי הניהול של אבני ראשה. הכנס כולו היה מכובד ומכבד הן בצד הטכני וכמובן בצד התוכני. היה חיבור מוצלח בין תיאוריה לפרקטיקה, והנושאים שהועלו היו מגוונים. הכנס ללא ספק "השאיר טעם של עוד".
פרסמתי בבלוג האישי שלי רשומה ובו סיכום המושב בו השתתפתי. אשמח עם אחרים ישתפו גם בסיכומים/ רעיונות/ תובנות שהועלו במושבים בהם הם השתתפו.

חג שמח,
יפעת

יום חמישי, 31 במרץ 2011

כנס פרחי ניהול

ביחד עם אבני ראשה סוכם שהכנס יחשב ליום לימודים במקום יום שני ה-11 בחודש . כל מי שלא הסדיר את הרשמתו מתבקש לעשות זאת מיידית . ביום שני הקרוב נדון בהיערכות לכנס .
שעון קיץ נעים לכולנו , אורה

יום שני, 28 במרץ 2011

משימה: בחירת בעיה/סוגיה בנושא למידה בבית הספר וניסוח בעיה ושאלות פוריות

א. בחירת בעיה/סוגיה בזוגות - התחלקו לזוגות (אפשר גם שלשות) - מחצית מהזוגות ישבו ליד המחשב והמחצית השניה ליד השולחן. כל קבוצה  תבחר בעיה/סוגיה מתוך מה שחברי הקבוצה כתבו במחשב או מתוך שיח בין חברי כל קבוצה. במטרה היא למצוא בעיה/סוגיה מעניינת שאין עליה תשובה ברורה ויש רצון להתמודד איתה. הסוגיה צריכה להיות מתחום הלמידה. בשלב זה מעיינים במה שכתבתם ובשאלות שעלו, או מעלים תוך כדי שיח  בין המשתתפים בעיהשהזוגות יבחרו להמשך השלב הבא. בזוגות ליד השולחן יהיה אחד שירשום פרוטוקול של שיחה. בזוגות ליד המחשב אתם יכולים לתעד את השיחה בתוך הבלוג שלכם או לרשום אותה לבכתיבה ידנית ואחר כך להכניס לבלוג.
ב. הגדרות וניסוחים של הבעיה/סוגיה - השתדלו לתת כמה ניסוחים שונים לאות הבעיה אבל מזוויות ראיה שונות. לצורך הגדרת בעיה המחפשת פתרון יצירתי. המחצית השניה של הקבוצות ישבו ליד השולחן ויעלו יחד בעיות/סוגיות. לאחר שתסיימו לכתבו כמה ניסוחים שונים, עברו לשלב הבא.
ג. בחירת הניסוח המקובל ביותר ושאילת שאלות פוריות לגביו. שאלות אלה יהוו מקור נוסף לחקר שאתם עושים בבית הספר בו אתם מתמחים בניהול.
ד. המשך העבודה יהיה מהבית באמצעות הבלוגים שלכם.

בהצלחה
רפי

יום רביעי, 23 במרץ 2011

יום עיון במעון מופ"ת - מיומנויות המאה ה-21 בהוראה ובהכשרת מורים

תוכנית הכנס בקישור הבא:

http://www.mofet.macam.ac.il/amitim/iun/Documents/iun-14-4-11.pdf

אנו מעלים הצעה לקיים את הלימודים ביום זה במכון מופת במסגרת הכנס הנ"ל במקום באוניברסיטה ביום ה11/4
את הפרטים הלוגיסטיים נתאם ביום שני הקרוב .


רפי ואורה

יום שני, 21 במרץ 2011

איך נוביל את הילדים ללמידה מיטבית?

הציפיות של משרד החינוך מהמנהלים להישגים גבוהים מחזירות אותנו שוב ושוב לשאלת מיליון הדולר:
כיצד נביא את הילדים ללמידה מיטבית?
מנהלים רבים מדברים בחזונם על בוגר אחראי, עצמאי, בעל כלים להתמודד עם העולם וכו' וכו',
אבל בעצם מה שמעניין אותם זה רק ההישגים במיצב או במבחנים כאלה או אחרים.
מכל הדברים שנכתבו בבלוג זה ניתן להסכים בוודאות שלמידה היא אינדיוידואלית לכל אדם:
כל אחד לומד בדרך אחרת, כל אחד צריך תנאים משלו ללמידה מיטבית. ובעצם כמו שכל אחד מאיתנו שונה-כך הלמידה שלו גם שונה. אך בפועל במרבית בתי הספר אין באמת מענה לשונות. מרבית השעות מועברות באופן פרונטלי וכולם לומדים אותו דבר.
והשאלה העיקרית שלי: איך יוצאים מהפלונטר הזה? כיצד ניתן בכל זאת בתנאים הקיימים (או שצריך לשנותם)
להתגבר על הקונפליקט? מה שנותן מענה חלקי הוא השיעורים הפרטניים באופק חדש. אך זאת טיפה בים כיוון שאותם בד"כ נותנים לקצוות (מתקשים ביותר ואולי במקרה הטוב מצטיינים ביותר) אך לחלק הארי של הכיתה אין כמעט מענה.
אני יודעת שאני מכלילה ובטח בבתי הספר שלכם מוצאים דרכים כאלה ואחרות
אך החתך הכללי מצביע על התמונה שהיצגתי.
בברכת פורים שמח, טל.

יום ראשון, 20 במרץ 2011

פסטיבל השפה הערבית בביה"ס שלנו, הרכז: ג'מיל


Left Corner
Right Corner

20.03.2011
Logo

فعاليات اللغة العربية بمدرسة ابو عرار أ بعرعرة النقب
موقع بانيت وصحيفة بانوراما

20/03/2011 11:33:10

نظمت مدرسة أبو عرار أ الجماهيرية في عرعرة النقب فعاليات في مجال اللغة العربية بالاشتراك مع المركز الجماهيري في البلدة على مدار عشرة أيام ,



وتهدف الفعاليات إلى تعزيز المعرفة في مضامين مختلفة في مجال اللغة كالأدب والمعرفة اللغوية من جهة ، والى غرس القيم الحميدة لدى الطلاب ولتوفير مناخ تربوي تعليمي مريح ، والتوعية والحد من ظاهرة العنف التي أخذت تتفاقم في الآونة الأخيرة في البلاد من جهة أخرى.
تضمن المهرجان فعاليات متنوعة للأجيال المختلفة ، وألقى الفنانان علي سعيد وسمية قزمز بكري عروضا مختلفة في إلقاء القصص التي نالت إعجاب الطلاب والمعلمين والأهالي على حد سواء ، وأجريت الفعاليات الأخرى بأعقاب تمارين طابور الصباح مثل إلقاء ميثاق عام اللغة العربية ، إلقاء قصائد ، عرض اسئلة للمسابقة في مجال اللغة العربية كالأمثال الشعبية ، أبيات شعرية وغيرها ، وفعاليات ضمن الدروس خلال اليوم الدراسي شملت فقرات مثل قراءة قصص مختلفة وقصص تحث على القيم الاجتماعية المحمودة ، مشاهدة وإصغاء إلى قصص وأناشيد هادفة ، كتابة إبداعية ، واختتم المهرجان بفعاليات غنية شملت 25 فقرة متنوعة شارك فيها الطلاب والمعلمون والأمهات ، ومن بين هذه الفعاليات نذكر عرض دبكة لفرقة المدرسة ، دحية من الجوقة المدرسية، مسابقة لشعبة السوادس ، قراءة كتابات إبداعية للطلاب من قصص وأشعار ومباراة كرة قدم علّق عليها الأستاذ شريف كبها.
في ختام اليوم شكر الأستاذ جميل الفيومي مركز اللغة العربية في المدرسة الجميع على حُسن أدائهم ومشاركتهم الفعالة لإنجاح الفعاليات ، وشكر الدكتور ايتسيك كورين على دعمه له وإرشاده قبيل البدء بالفعاليات ، فيما لخص المربي سمير ابو عرار مدير المدرسة فوائد المهرجان بكلمات معبرة ، وقال : " لغتنا العربية جميلة ومقدّسة تستمد قدسيتها من القران الكريم ، ويجب على كل طالب وطالبة أن يتقنها جيدا ويفتخر بها " .







































מאת: אלפיומי ג'מיל

יום שישי, 18 במרץ 2011

מה זה למידה? ושאלות פוריות בעקבותיה


בעיניי הלמידה היא שינוי שיוצר אותו החפץ בלמידה, השינוי זה תהליך שבמהלכו הלומד משיג את הלמידה החדשה עבורו. יתרה מזאת, הלמידה לדעתי נעשית בכוחות החפץ בלמידה, כי הוא הדמות הדומיננטית או העיקרית או הדינמית, אך ביכולתו לקבל סיוע והכוונה מאחר או ממקור מידע כלשהו כדוגמת בוגר, מורה, הורה, אינטרנט, אנציקלופדיה ועוד, אך לציין כי הלמידה היא לא הוראה, ההוראה היא תהליך ה" מונחת" על הלומד שלפעמים כנגד רצונו על ידי מורה , מרצה.. אך הלמידה תהליך הנעשה מתוך בחירה וגם מתוך מוטיבציה אצל הלומד, והלומד עצמו בוחר מקור המידע אם זה מאינטרנט או מדריך או ספר או מקור אחר. לדוגמא בשנה"ל תש"ע למדתי קורס ב"אסלאם: דת ומדינה" בבר-אילן שבמהלכו המרצה התייחס לדמות הרוע בעולם בראייה אסלאמית אך באופן לא מעמיק, בקורס שאחריו באותו יום הציע המרצה כי כל סטודנט יבחר נושא כדי לחקור אותו באופן אקדמי, לכן הצעתי למרצה לחקור את דמות הרוע באיסלאם והוא הסכים והתחלתי לכתוב בו. לכן בעיניי זה תהליך למידה שבו אני משיג את מה שאני חפץ בו ומעונין לחקור, לבדוק וללמוד אותו, לציין כי אני בוחר את המקורות בתנאי לעשות חיבור אקדמי עונה על הקרטריוניים המקובלים באוניברסיטה. לפיכך אם היה המרצה לא מסכים לכתוב באותו נושא הייתי עושה משהו אחר שאומנם אני לא אוהב ולכן ההנחתה והלמידה לא מובילים לאותו מסלול או נקודה שאני רוצה ללמוד.
הלמידה - אני בוחר את תכניה ומה מסביב לה, אני מוביל אותה.
ההוראה- אחרים בוחרים את התכנים, הם המנהלים אותה, ו"אני" בתוך התהליך לא משפיע הרבה כמו תלמיד בכתה הטרוגנית ( אחד מתוך שלושים תלמיד).
אני מגדיר את הלמידה כתהליך של שינוי עקב מאמץ שלי כגון למדתי מתוך התנסות, חיפוש במאגרי מידע שונים וכדומה, אך הלמידה זו אני יוזם ולא מונחתת עליי מגורם אחר כגון המרצה, ועוד בעיניי יש הבדל בין הוראה ולמידה, ההוראה נעשית ע"י גורם כמו מורה , מרצה, מדריך והוא זה שמכוון את תהליך ההוראה ומה שנלמד מבחינת תכנים..לעומת הלמידה אני שקובע את התכנים ואת תהליך הלמידה ולא גורם אחר.אני מציע לעלות שאלות מקווה שהן פוריות:
מתי אני משיג למידה איכותית? כמה הלמידה משפיעה עליי?באילו תחומים הלמידה משפיעה עליי? ציין ונמק מה הם הגורמים או הסיבות המייצרות אצלי למידה וכמו כן מייצרות למידה משמעותית? מהו הקו המפריד בעיניך בין למידה ללמידה משמעותית?!
האם הלמידה שלך תמיד נחוצה לך? או לשם מטרות משניות ופחות עיקריות? האם אתה מדרג את הלמידות השונות לפי סדר חשיבותן וע"פ כך יש לך קדימויות בלמידה זו או אחרת?
האם רכישת דבר חדש כמו מידע, תרגול.. הוא למידה מבחינתך? האם שינויי שלילי נחשב ללמידה?

ניסית לעיל להתייחס למאפיינים של שאלה פוריה במערך השאלות שהעליתי כאן.
אני מקווה שמה עשיתי נכון או נכון במידה מה, עצם הניסיון בעיניי הוא תהליך שמזמן למידה.

אני בטוח כי קשה מאוד עליי לענות על כל השאלות שהעלית לעיל, ואומנם יתקבלו תשובות מנוגדות או מסטירות או פשוט לציין תשובה לא מספקת, וזאת מתוך הקושי הניכר במתן תשובה לשאלות פוריות, או אפילו יש מצבים שקשה לתת תשובה..
גמיל


למידה אחרת


בעקבות דבריו של רפי על למידה אחרת 
רציתי לספר על "יוזמה בביה"ס הקולט" שמתקיימת בבית-הספר תיכון אורט אלהואשלה. בשבוע האחרון של שליש ב' יתקיים בביה"ס שבוע פעילויות במורשת הבדואית יחל מיום ראשון וכלה בין חמישי ה- 7.4.2011.
1.     שלושת הימים הראשונים יתמקדו בפעילויות מהמורשת הבדואית, ביה"ס יבנה אוהל בדואי שבו ייכללו אמצעים, איבזרים מוחשיים מחיי הבדואים כגון אריג, כלי חקלאות, מוצרי חלב למיניהן ( חמאה, לבנה קשה, רכה, רוויון ועוד..), כמו כן יוזמן בדואי לנגן דרך כלים מוסיקאליים שהיו אז ( רבאבה, שבאבה,..). המורים, ההורים ותלמידים יעבירו הרצאות\ הסברים על נושאים שונים מהמורשת הבדואית.
יום רביעי יהיה יום התלמיד- התלמידים ינהלו את ביה"ס וילמדו במקום המורים
יום חמישי- יום האזרחות הפעילה , שבו יקבלו התלמידים הדרכה על ידי עורך-דין, כמו כן, יוענק לתלמידים תעודות זהות
מותר לציין, כי לא כל היום יתבזבז על תכנים מהמורשת אלא כיתות יוצאות לקבל הדרכה והסבר ולהתענג מהפעילויות ולהשתתף בהם אך הכיתות האחרות ימשיכו ללמוד לפי המערך הרגיל, ואחר-כך יוצאים מי שלא השתתפו לפניכן.
ההמשך מפורט בבלוג שלי\ האישי , אתם מוזמנים לעקוב

בעקבות דבריו של רפי על למידה אחרת 
רציתי לספר על "יוזמה בביה"ס הקולט" שמתקיימת בבית-הספר תיכון אורט אלהואשלה. בשבוע האחרון של שליש ב' יתקיים בביה"ס שבוע פעילויות במורשת הבדואית יחל מיום ראשון וכלה בין חמישי ה- 7.4.2011.
1.     שלושת הימים הראשונים יתמקדו בפעילויות מהמורשת הבדואית, ביה"ס יבנה אוהל בדואי שבו ייכללו אמצעים, איבזרים מוחשיים מחיי הבדואים כגון אריג, כלי חקלאות, מוצרי חלב למיניהן ( חמאה, לבנה קשה, רכה, רוויון ועוד..), כמו כן יוזמן בדואי לנגן דרך כלים מוסיקאליים שהיו אז ( רבאבה, שבאבה,..). המורים, ההורים ותלמידים יעבירו הרצאות\ הסברים על נושאים שונים מהמורשת הבדואית.
יום רביעי יהיה יום התלמיד- התלמידים ינהלו את ביה"ס וילמדו במקום המורים
יום חמישי- יום האזרחות הפעילה , שבו יקבלו התלמידים הדרכה על ידי עורך-דין, כמו כן, יוענק לתלמידים תעודות זהות
מותר לציין, כי לא כל היום יתבזבז על תכנים מהמורשת אלא כיתות יוצאות לקבל הדרכה והסבר ולהתענג מהפעילויות ולהשתתף בהם אך הכיתות האחרות ימשיכו ללמוד לפי המערך הרגיל, ואחר-כך יוצאים מי שלא השתתפו לפניכן.

שאלה פוריה בנושא למידה

פעמים רבות כמורה וכלומדת אני נתקלת בחסימות לתהליך הלמידה.
הלומד חוסם את עצמו ללמידה ואינו מוכן לבצע מאמצים כדי ללמוד.
השאלה אותה אני רוצה לשאול היא:
מה גורם לחסימת הלמידה? כיצד ניתן להסיר את החסימה הזאת?
מהשאלה ששאלתי נגזרות שאלות משנה כגון:האם החסם הוא רגשי?האם החסם נובע מהתנסויות שליליות קודמות עם תהליך של למידה?האם החסם נובע מפחד או מחוסר בטחון עצמי?האם החסם נובע מעודף בטחון עצמי? (אני יודע הכל....)אשמח לקבל תגובות שיכללו שאלות משנה נוספות לשאלתי .

שאלות פוריות על פי הגדרתי למושג למידה משמעותית

אני מגדיר את הלמידה כתהליך של שינוי עקב מאמץ שלי כגון למדתי מתוך התנסות, חיפוש במאגרי מידע שונים וכדומה, אך הלמידה זו אני יוזם ולא מונחתת עליי מגורם אחר כגון המרצה, ועוד בעיניי יש הבדל בין הוראה ולמידה, ההוראה נעשית ע"י גורם כמו מורה , מרצה, מדריך והוא זה שמכוון את תהליך ההוראה ומה שנלמד מבחינת תכנים..לעומת הלמידה אני שקובע את התכנים ואת תהליך הלמידה ולא גורם אחר.אני מציע לעלות שאלות מקווה שהן פוריות:
מתי אני משיג למידה איכותית? כמה הלמידה משפיעה עליי?באילו תחומים הלמידה משפיעה עליי? ציין ונמק מה הם הגורמים או הסיבות המייצרות אצלי למידה וכמו כן מייצרות למידה משמעותית? מהו הקו המפריד בעיניך בין למידה ללמידה משמעותית?!
האם הלמידה שלך תמיד נחוצה לך? או לשם מטרות משניות ופחות עיקריות? האם אתה מדרג את הלמידות השונות לפי סדר חשיבותן וע"פ כך יש לך קדימויות בלמידה זו או אחרת?
האם רכישת דבר חדש כמו מידע, תרגול.. הוא למידה מבחינתך? האם שינויי שלילי נחשב ללמידה?

ניסית לעיל להתייחס למאפיינים של שאלה פוריה במערך השאלות שהעליתי כאן.
אני מקווה שמה עשיתי נכון או נכון במידה מה, עצם הניסיון בעיניי הוא תהליך שמזמן למידה.

אני בטוח כי קשה מאוד עליי לענות על כל השאלות שהעלית לעיל, ואומנם יתקבלו תשובות מנוגדות או מסטירות או פשוט לציין תשובה לא מספקת, וזאת מתוך הקושי הניכר במתן תשובה לשאלות פוריות, או אפילו יש מצבים שקשה לתת תשובה..
גמיל

יום חמישי, 17 במרץ 2011

הגדרת למידה

עקב ההגדרות השונות שעלו בינינו בכתה ומחוצה לה פניתי לספר תהליכים קוגניטיביים- יח' 4 ( תש"ן בהוצאת אוני' הפתוחה, עמ'1-3), ובו מצאתי הגדרה למושג למידה כדלקמן: המונח למידה בד"כ מתקשר ללימודים במסגרת מכוונת כגון בי"ס, אוני', ולצורך מטרה מוגדרת- למידת חשבון, למידת שפה וכדומה.
בפסיכולוגיה המושג למידה יש לו משמעות רחבה יותר, והוא מתייחס גם לתהליכים המתבצעים שלא מדעת ושלא להשגת מטרה מוגדרת או גלויה לעין. המונח מתייחס למגוון ההתנהגויות החדשות שאנו רוכשים לעצמנו במהלך חיינו.
מושג הלמידה מובן לנו אינטואיטיבית, גם אנו מבינים כי למד משמעה התנסה ועל-סמך התנסותו רכש לו ידע, מיומנות.  לכן בפסיכולוגיה הכוונה בלמידה לכל אותם שינויים פנימיים שחלו באדם בעקבות התנסותו, המאפשרים לו לפעול בעתיד בצורה שונה מבעבר. שינויים אלו מתרחשים במערכת העצבים וניתן להצביע עליהם ע"פ הביצוע של האדם, והביצוע פירושו המימוש הגלוי של פוטנציאל ההתנהגות שיצרה הלמידה.
אך לציין כי לא ביצוע או התנהגות מעיד על למידה למשל תלמיד למד היטב את החומר אך נכשל מחמת עייפות או מזג אוויר שרבי כי לעתים הביצוע מושפע משינויים סביבתיים.
גמיל

יום שני, 14 במרץ 2011

שאלה פורייה

שאלה פוריה היא מעין תמיהה או הבעת מין הפתעה על ידי השואל, בשאלה פוריה אני מנסה לקבל מידע כוללני ומקיף בעקבותיה או אחריה מהעונה על השאלה, ולשאלה זו - פוריה- יש קריטריונים שונים כגון שאלה פתוחה שאין לה תשובה חד משמעית, שאלה מערערת ועוד..
אני אציין שאלות פוריות על סגנון הלמידה שלי, כמו כן אעלה שאלות לגבי הראיונות שעשיתי בבי"הס הקולט עם המורים והמנהל.
למידה מתוקשבת ...
האם תורמת הלמידה המתוקשבת ללומד ?

הלמידה המתוקשבת מאפשרת  לימוד גמיש, כל אחד  יכול להתקדם בזמן ובקצב המתאימים לו, ולהיעזר בכל חומרי הלמידה הזמינים לו באתר, מדעי המחשב הוא תחום המצריך יכולת הפשטה, הסקה לוגית ולכן בני אדם  השונים  זקוקים לפרקי זמן שונים, כדי להתמודד מול הבעיות.....

תרומת הלמידה המתוקשבת ללומד :כאשר מתעוררת שאלה/בעיה אצל תלמיד הוא לא צריך לחכות למפגש הפיזי שיתקיים, הוא יכול לשאול במהלך כל השבוע, והיתרון של התייחסות לבעיה של תלמיד כל עוד היא רלוונטית- הוא גדול. תלמיד שצריך לחכות לשיעור הבא כידי לקבל תשובה, רמת העניין שלו בתשובה תרד, וכן המוטיבציה להמשיך בפרויקט עקב קשיים שנותרו קטנה יותר.
יש תלמידים שמתקשים בהבנת מושגים מסוימים, וקשה להם להעלות שאלה בפני הכיתה, הרבה יותר נוח להם לכתוב את השאלה באתר (כאשר יש להם זמן לנסח את השאלה, או פחד של "מה יגידו" שמונע מהם לשאול בכיתה) ולכן שאלות שלא היו מועלות בלמידה פרונטאלית, מועלות דרך האתר.
יכולתו של המנחה  לעקוב ולזהות קשיים של התלמיד גדלה בלמידה מתוקשבת,התלמיד מעלה את התוצרים שלו למערכת ניהול הלמידה מקבל הערכה מעצבת, מתקן, משפר ומעלה שנית,וכך בתהליך של תיקון ושיפור , מצב זה מאפשר תיעוד והבנה על הדרך בה התלמיד מתמודד או לא מתמודד עם הקשיים.
התלמידים נחשפים באתר לתשובות שתלמידים אחרים מקבלים, יכולים ללמוד מפרויקטים שתלמידים משנים קודמות יצרו, ונמצאים באתר למשל .
יצירת קשר אישי בין מורה-תלמיד : תלמידים מיצרים  קשר טוב מאד באמצעות התקשורת באתר, העלאת הקשיים שלהם, העידוד שמקבלים מהמורה  לבעיות שלהם, וזה פותח קשרים  אישיים מעבר לנושאים הנלמדים .
עצם כתיבה באתר הן בקבוצות דיון והן בשאילת שאלות מאפשרת ללומדים להתנסות בניסוח הבעיה, דבר המצריך חשיבה רפלקטיבית הדורשת יכולת מטה-קוגנטיבית. ( Jonassen (1996 מדבר על כלי חשיבה מקדמים ומזכיר את הכתיבה בפורום המאפשרת רפלקציה של הלומד על העשייה שלו, החלטות, אסטרטגיה שהשתמש בה .

מטלה

חבר'ה, האם מישהו יכול לכתוב לי במשפטים ברורים מה עליי לעשות כמטלות הן של אורה והן של רפי
אני מרגיש בלבול והרבה עמימות
תודה

שאלות פוריות

לדעתי שאלה פוריה היא שאלה פתוחה שמערערת את המצוי ומגרה את העונה להגיד דברים שונים ולבונסף היא שאלת מחקר

לשאול שאלות פוריות על הלמידה שלנוהפדגוגיה של השאילה: להמציא שאלות פוריות החשיבה, כפי שאמר אריסטו, מתחילה בתמיהה, בשאלה ראשונית. הידע האנושי הוא תשובה לתמיהות, לשאלות; חלקן חיוני עדיין, וחלקן אבד. היכולת לשאול שאלה היא מהותית לאדם; זו היכולת, אם לנקוט במונחיו של ז'אן פול סארטר, "לראות מה חסר בהוויה". בשאילת שאלה אנחנו מצביעים על מה שחסר – עובדות, סיבות, טעמים שחסרים לנו כדי להסביר את מה שנוכח ונחווה כחסר. כדי לשאול – לחשוב על מה שנעדר – אנחנו זקוקים למה שישנו. השאלות שלנו מותנות אפוא במה שיש, או אם תרצו, ב"תשובות" שלנו. זהו אופייה הפרדוקסלי של השאלה: היא נובעת מתשובה ראשונית, עמומה, משוערת. במובן זה, אין שאלות ללא תשובות ("הבעיות", כתב דיואי בספרו How We Think, "מתבררות רק לאחר שאנו ממציאים להן פתרונות"). למחשבות ראשוניות אלה על טבעה של השאלה יש משמעויות פדגוגיות קונקרטיות ביותר. למשל: חשיבה מסוג זה שאנו רוצים לטפח – חשיבה מעורבת – מתחילה בשאלה; השאלה שנמצאה או הומצאה "על ידי", הופכת את החשיבה ואת הלמידה שבאות בעקבותיה ל"שלי"; השאלה מתייחסת למה שחסר, שאינו נוכח. לפיכך, נדרשת מידה של יצירתיות כדי להמציאה; להיות יצירתי פירושו להמציא שאלות טובות ולא רק להמציא תשובות או פתרונות טובים; מאחר ששאלה נובעת מתשובה ראשונית עליה, יש צורך לדעת כדי לשאול שאלה טובה; ידע הוא משמעותי או "אנושי" כאשר הוא מוצג בזיקה לשאלות שהולידו אותו, ולכן על המורה המציג ידע בכיתה "לעשות ארכיאולוגיה" שלו, כלומר לחשוף את "שכבת" השאלות שעליה הידע נבנה; ידע ייחשב לפורה אם הוא מעורר שאלות חדשות ומעניינות, לכן על המורה המציג ידע חדש בכיתה להדגים העלאת שאלות על בסיס הידע שהוצג ולעודד את התלמידים לעשות זאת (ראו, הרפז, 2000). הפדגוגיה של השאילה מעמידה אפוא את השאלה במרכזן של ההוראה והלמידה. היא מסיטה את ההוראה מהמכוּונות שלה על "תשובה נכונה" למכוּונות על "שאלה פורייה" ("אני חולם", כתב גרדנר בספרו The Unschooled Mind, "על בית ספר שבו אפנה לילדים במסדרונות או בחצר ואשאל 'מה השאלה המעסיקה אתכם?' והם ידעו להשיב לי"; החלום הזה עשוי להתגשם בבית ספר המלמד בקהילות חשיבה, מסגרות שבהן השאלה היא במרכז). השלב הראשון של ההוראה והלמידה בקהילת חשיבה הוא מציאת או המצאת שאלה פורייה. מהי שאלה פורייה? שאלה פורייה מוגדרת כשאלה בעלת שש תכונות יסודיות: א. שאלה פתוחה: שאלה שאין לה באופן עקרוני תשובה חד-משמעית; שיש לה בפועל כמה תשובות; ותשובות אלה שונות ולעתים אף סותרות זו את זו. ב. שאלה מערערת: שאלה המערערת את הנחות היסוד והאמונות הוודאיות של הלומדים; שאלה המטילה ספק ב"מובן מאליו", ב"שכל הישר", חושפת קונפליקטים יסודיים נטולי פתרון פשוט ותובעת לחשוב על שרשי הדברים. ג. שאלה עשירה: שאלה המחייבת התמודדות עם תכנים עשירים, החיוניים להבנת האדם והעולם; לא ניתן לענות עליה ללא מחקר שקדני וממושך; שאלה הנוטה להתפרק לתת-שאלות. ד. שאלה מחוברת: שאלה רלוונטית לחיי הלומדים ולחיי החברה שבה הם חיים. ה. שאלה טעונה: שאלה שיש בה ממד אתי; לשאלות בעלות משמעות אתית יש מטען אמוציונלי ומטאפיסי חזק, שיש בכוחו להניע למידה ומחקר. ו. שאלה מעשית: שאלה שניתן לעבד לשאלת מחקר; שאלה שיש עליה מידע נגיש לתלמידים. על מורים-מנחים בקהילת חשיבה להציע ללומדים שאלה פורייה (שאלה העונה על הקריטריונים הנ"ל) במסגרת דיסציפלינה פדגוגית. מהי דיסציפלינה פדגוגית? הפדגוגיה של השאילה: להמציא שאלות פוריות החשיבה, כפי שאמר אריסטו, מתחילה בתמיהה, בשאלה ראשונית. הידע האנושי הוא תשובה לתמיהות, לשאלות; חלקן חיוני עדיין, וחלקן אבד. היכולת לשאול שאלה היא מהותית לאדם; זו היכולת, אם לנקוט במונחיו של ז'אן פול סארטר, "לראות מה חסר בהוויה". בשאילת שאלה אנחנו מצביעים על מה שחסר – עובדות, סיבות, טעמים שחסרים לנו כדי להסביר את מה שנוכח ונחווה כחסר. כדי לשאול – לחשוב על מה שנעדר – אנחנו זקוקים למה שישנו. השאלות שלנו מותנות אפוא במה שיש, או אם תרצו, ב"תשובות" שלנו. זהו אופייה הפרדוקסלי של השאלה: היא נובעת מתשובה ראשונית, עמומה, משוערת. במובן זה, אין שאלות ללא תשובות ("הבעיות", כתב דיואי בספרו How We Think, "מתבררות רק לאחר שאנו ממציאים להן פתרונות"). למחשבות ראשוניות אלה על טבעה של השאלה יש משמעויות פדגוגיות קונקרטיות ביותר. למשל: חשיבה מסוג זה שאנו רוצים לטפח – חשיבה מעורבת – מתחילה בשאלה; השאלה שנמצאה או הומצאה "על ידי", הופכת את החשיבה ואת הלמידה שבאות בעקבותיה ל"שלי"; השאלה מתייחסת למה שחסר, שאינו נוכח. לפיכך, נדרשת מידה של יצירתיות כדי להמציאה; להיות יצירתי פירושו להמציא שאלות טובות ולא רק להמציא תשובות או פתרונות טובים; מאחר ששאלה נובעת מתשובה ראשונית עליה, יש צורך לדעת כדי לשאול שאלה טובה; ידע הוא משמעותי או "אנושי" כאשר הוא מוצג בזיקה לשאלות שהולידו אותו, ולכן על המורה המציג ידע בכיתה "לעשות ארכיאולוגיה" שלו, כלומר לחשוף את "שכבת" השאלות שעליה הידע נבנה; ידע ייחשב לפורה אם הוא מעורר שאלות חדשות ומעניינות, לכן על המורה המציג ידע חדש בכיתה להדגים העלאת שאלות על בסיס הידע שהוצג ולעודד את התלמידים לעשות זאת (ראו, הרפז, 2000). הפדגוגיה של השאילה מעמידה אפוא את השאלה במרכזן של ההוראה והלמידה. היא מסיטה את ההוראה מהמכוּונות שלה על "תשובה נכונה" למכוּונות על "שאלה פורייה" ("אני חולם", כתב גרדנר בספרו The Unschooled Mind, "על בית ספר שבו אפנה לילדים במסדרונות או בחצר ואשאל 'מה השאלה המעסיקה אתכם?' והם ידעו להשיב לי"; החלום הזה עשוי להתגשם בבית ספר המלמד בקהילות חשיבה, מסגרות שבהן השאלה היא במרכז). השלב הראשון של ההוראה והלמידה בקהילת חשיבה הוא מציאת או המצאת שאלה פורייה. מהי שאלה פורייה? שאלה פורייה מוגדרת כשאלה בעלת שש תכונות יסודיות: א. שאלה פתוחה: שאלה שאין לה באופן עקרוני תשובה חד-משמעית; שיש לה בפועל כמה תשובות; ותשובות אלה שונות ולעתים אף סותרות זו את זו. ב. שאלה מערערת: שאלה המערערת את הנחות היסוד והאמונות הוודאיות של הלומדים; שאלה המטילה ספק ב"מובן מאליו", ב"שכל הישר", חושפת קונפליקטים יסודיים נטולי פתרון פשוט ותובעת לחשוב על שרשי הדברים. ג. שאלה עשירה: שאלה המחייבת התמודדות עם תכנים עשירים, החיוניים להבנת האדם והעולם; לא ניתן לענות עליה ללא מחקר שקדני וממושך; שאלה הנוטה להתפרק לתת-שאלות. ד. שאלה מחוברת: שאלה רלוונטית לחיי הלומדים ולחיי החברה שבה הם חיים. ה. שאלה טעונה: שאלה שיש בה ממד אתי; לשאלות בעלות משמעות אתית יש מטען אמוציונלי ומטאפיסי חזק, שיש בכוחו להניע למידה ומחקר. ו. שאלה מעשית: שאלה שניתן לעבד לשאלת מחקר; שאלה שיש עליה מידע נגיש לתלמידים. על מורים-מנחים בקהילת חשיבה להציע ללומדים שאלה פורייה (שאלה העונה על הקריטריונים הנ"ל) במסגרת דיסציפלינה פדגוגית. מהי דיסציפלינה פדגוגית?


קראו את הטקסט שמתחת המתייחס לניסוח שאלה פורייה וכתבו בבלוג זה, כתגובה לרשומה, שאלות פוריות הנוגעות לתפיסותיכם האישיות לגבי למידה משמעותית.
השלב הראשון של ההוראה והלמידה בקהילת חשיבה הוא מציאת או המצאת שאלה פורייה. מהי שאלה פורייה? שאלה פורייה מוגדרת כשאלה בעלת שש תכונות יסודיות:
א. שאלה פתוחה: שאלה שאין לה באופן עקרוני תשובה חד-משמעית; שיש לה בפועל כמה תשובות; ותשובות אלה שונות ולעתים אף סותרות זו את זו.
ב. שאלה מערערת: שאלה המערערת את הנחות היסוד והאמונות הוודאיות של הלומדים; שאלה המטילה ספק ב"מובן מאליו", ב"שכל הישר", חושפת קונפליקטים יסודיים נטולי פתרון פשוט ותובעת לחשוב על שרשי הדברים.
ג. שאלה עשירה: שאלה המחייבת התמודדות עם תכנים עשירים, החיוניים להבנת האדם והעולם; לא ניתן לענות עליה ללא מחקר שקדני וממושך; שאלה הנוטה להתפרק לתת-שאלות.  
ד. שאלה מחוברת: שאלה רלוונטית לחיי הלומדים ולחיי החברה שבה הם חיים.
ה. שאלה טעונה: שאלה שיש בה ממד אתי; לשאלות בעלות משמעות אתית יש מטען אמוציונלי ומטאפיסי חזק, שיש בכוחו להניע למידה ומחקר.
ו. שאלה מעשית: שאלה שניתן לעבד לשאלת מחקר; שאלה שיש עליה מידע נגיש לתלמידים.

יום ראשון, 13 במרץ 2011

מה זה למידה?


למידה היא שינוי עקבי של התנהגות, הנובע מהתנסות של הלומד. תהליך הלמידה כולל הפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות. הלמידה יכולה להתרחש בדרך של ניסיון, הוראה או תצפית, ובדרך כלל תיועד להשגת מיומנות גבוהה יותר בביצוע מטלה מסוימת או לרכישת הבנה.

למידה יכולה להתרחש באופן מודע או גם ללא כוונה של הלומד. ישנם דברים הנלמדים באופן מכוון אולם דברים רבים בחיי האדם נלמדים ללא הפעלת מנגנון למידה מכוון אלא כתוצאה מפעולה מנטלית אחרת הקשורה לידע או למיומנות הנרכשים.

למידה בקבוצה קטנה


ככל שינוי מערכתי במערכת חינוך לאומית, רפורמת "אופק חדש" נזקקת לזמן כדי להיטמע באופן הולם. אלא שכבר עתה ניתן להעריך כי אחת המעלות של רפורמה זו היא הכללת שעות פרטניות במערכת השעות של כל מורה בתכנית. בפתח נשאלת השאלה - האם זהו משאב שיש לנצלו או נטל על המורים שכדאי להוריד מגבם?
 העיסוק בנושא השעות הפרטניות מתייחס לשיקולים בתכנון השעות הפרטניות, שבלעדיהם עלולה העבודה עם התלמידים להיות לא מסודרת ושקולה, ולהניב פירות אחרים ממה שתכנן הצוות החינוכי וגם מתייחס לאופי העבודה עם תלמידים בודדים ובקבוצה קטנה, השונה מהותית מהעבודה עם כיתה שלמה. לכן השיקולים שיש לפעול על פיהם בתכנון ובביצוע השעה הפרטנית הם שיקולים פדגוגיים, שיקולים פדגוגיים וארגוניים באופן משולב ושיקולים בעלי אופי ארגוני בלבד.הרפורמה של "האופק החדש" הביאה להוספת "שעות פרטניות" לבתי הספר היסודיים, המיועדות ליחידים או לקבוצות קטנות שגודלן אינו עולה על חמישה תלמידים. ניצול השעות הפרטניות במסגרת קבוצת הלימוד הקטנה פותח הזדמנויות למידה שיש בהן פוטנציאל למימוש היכולות של הלומדים בהיבטים מגוונים.
מאת-ג'מיל אלפיומי, בי"ס יסודי אבו ערער
שלום לכולם
כשאני רואה את הפעילות בתוך הבלוג אני מאוד מקנה ומרגישה שאני נמצאת אחורה בהתמצאות בדבר שנקרא בלוג
ומרגישה שהמחויבות שלי ללמוד וללמודורואה שהלמידה מאחר היא אחד העיקרונות בהגדרת מה זה למידה

יום שבת, 12 במרץ 2011

שיתוף ברעיונות

אני מברך על ההצעה של מנצור אבו סבית ליום כיף , לדעתי זה רעיון מאוד טוב.
אני גם מצטרף לבקשה של ג'מיל אם מי שהוא יכול לעזור , איך מצרפים מצגת .
אני מאוד מודה לכל החברים והעמיתים בקורס הכשרת מנהלים , אני באמת מרגיש כמשפחה אחת עם כולם , היחס שקבלתי גם בהולדת בתי וההשתתפות בשמחה ובברכות מאוד רגש אותי וחמם את לבי , אני מאחל לכולם הרבה שמחה, בריאות , עושר ואושר וחיים ארוכים. שיהיה לכולם רק הצלחות ובשרות טובות

יום שישי, 11 במרץ 2011

גיוס תרומות !!!! שאלות חשובות !!!

שלום לכולם ....

דש חם לכל החברים  מאילת עם השמש הנפלאה .... בתוך כל הלחץ מסביב סוף סוף אחרי שנה וחצי בתפקיד זוכים ילדיי לטיול רחוק מהבית ...

נכון טיול וקצת נחת .. אבל אני חייב לשתף אותכם בכמה שאלות שנשאלתי לאחרונה ע"י אורה לגבי תרומה לתלמידי בית הספר,,,, חשובה לי דעתכם בנושא....

השאלות עלו לאחר שקיבלתי תרומה מצד גוף חברתי שתומך באוכלוסיה נזקקת ...

האם אתה חייב משהו למישהו בעקבות התרומה? למשל: להזמין אנשים להיפגש עם התלמידים , או לעשות "כבוד" לתורמים ? או לדווח מי בדיוק התלמידים הנהנים מהתרומה? האם התורמים נותנים האם אתה מזדהה עם מטרות אחרות שלהם ? האם יש להם כאלה?
שאלה אחרת : כיצד אתה בוחר את התלמידים ? איך מגיבים ההורים שלהם ? איך מגיבים התלמידים האחרים ?
מה סל המזון ? האם אתה יכול להתערב בתוכנו?
איך מגיע האוכל ? איך הילדים אוכלים? האם המורים משגיחים עליהם כשהם אוכלים?
האם הילדים צריכים לעשות משהו בתמורה?
בעקבות ההרצאה האחרונה של עירן  שהייתה באותו נושא כמעט, טוב אם יהיה דיון בין חברי הקבוצה  בבלוג ,,,,,

יום שלישי, 8 במרץ 2011

בקשת הכוונה

לחבריי שלום
האם יש מי שיכול לכוון אותי איך ניתן לצרף קובץ בתוך כתבה בבלוג?
תודה מראש לכולכם
גמיל

הלמידה ממבט


הלמידה ממבט

האנשים הסובבים אותנו יכולים ללמוד עלינו או מאיתנו הרבה דברים ממבט ולא רק ממבט, למשל ילד רואה אותך מאכיל חתול הוא ילמד להיות נחמד ולא גס או אלים עם חיות, ילד אחר ישמע אותך בלי שאתה תשים לב לו כאשר אתה מדבר על חשיבות הצדק בעולם הוא ילמד זאת ממך בעקיפין.
מצ"ב מצגת נפלאה על הנושא הזה

בברכה,
ג'מיל

הבטחתי לאורה !!!!!!!!

אאאה הכותרת מעניינת !!!
אז כך , אתמול דיברנו על גיוס משאבים ומה זה מחולל במערכת במה שקשור למעמדו של מנהל , אישית עדיין לא חשתי את זה בינתיים בהיות והפרויקט עדיין לא יצא לדרך ....  היום במקרה קיבלתי טלפון מידידה שעובדת במקום המקשר אותה עם כל מיני גורמים שיש באפשרותם לתרום ..... הציעה לי סבסוד  מנות אוכל לתלמידים בבית הספר ,,,והציעה  שאכין רשימה של 50 תלמידים ,,, בדרכי בשכנוע הצלחתי להכפיל את המספר ,,, ו 100 תלמידי יזכו לסבסוד אוכל עד סוף השנה ,, ואני מקווה שזה יהיה גם בשנה הבאה ... הסכום יכול להגיע ל15000 ש"ח ... זה נכון מעט ביחס לתרומות של רויטל  אבל גם משהו .... העיקר שהילדים שבאמת צריכים את זה יהנו מתרומה זו ,, ובזה הסיפוק שלנו

 כל טוב חברים ..

לכל החברים שלום רב

עכשיו קיבלתי הזמנה מיהודית לצפות בבלוג שלה , עזבתי את הניירת בצד ואמרתי לעצמי נו באמת חברים מזמינים אז עונים ,,, קראתי בהנאה מה שנכתב כאן , חבל שאני לא שותף , אני מבטיל לכנס ולהשתתף , כך אני מרגיש בתוך חברה דינמית  ותורמת רבות , אני חייב לציין שבתקופה האחרונה יש לי הרגשה טובה מאוד בזמן הלימודים, טוב לי איתכם , אני מקווה שגם אתם  מרגישים כך , ויש לי הצעה בשביל הקבוצה , אולי נחשוב  יום כיף או משהו דומה  לצאת מהשיגרה , אם לא בפועל אז לפחות בצורה וירטואלית בבלוג,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,!!!!!!  שבוע טוב לכולם

אגב אני מנסה לכתוב משהו בבלוג שלי על עצמי או על מה שאני חושב , או הרהורים שונים , בא לי לשתף אותכם יהיה מעניין , רק תגידו לי איך , אני לא מצליח ,,, אשמח לקבל עזרה ,,,


 כל טוב יקרים .

יום שני, 7 במרץ 2011

שלום רב

אני מאחל לכל האימהות הרבה אושר ושמחה שנה טובה לכל האמהות

יום ראשון, 6 במרץ 2011

שלום לכולם , אני  שמחה להודיע לכולללללללללללללם   שסוף סוף יש לי בלוג מסודר  , כולכם מוזמנים ?

יום שבת, 5 במרץ 2011

מרכיבי ההוראה שלי



אני מזדהה בעיקר עם מרכיבי ההוראה שלי כדלקמן: - מעצב ומעודד למידה שיתופית - מאפשר אוטונומיה ללומד - מעצב למידה מאתגרת - מעצב למידה מותאמת אישית - מעצב סביבות הערכה - מעצב למידה מתפתחת ומדורגת לרוב אני מלמד בשיטת הקבוצות ההטרוגניות בכתה ומאפשר לתלמידים ללמוד ולעבוד ביחד, הם נעזרים זה בזה ויוצרים דיאלוג ביניהם ומתייעצים עד להגיע להסכמה והצגת התוצר שמתקבל אחר עבודה שיתופית. כמו כן, מאפשר אוטונומיה לתלמיד, דהיינו, אם אינו מעוניין דיו לעבוד בקבוצה הוא רשאי לעבוד לבד אך עליו לסיים את המטלה בזמן הנתון לכלל התלמידים, בנוסף לכך התלמיד בוחר באופן עצמאי מטלה למשל בהבעה בכתב בערבית הוא בוחר נושא הכתיבה או בוחר בנושא מכלל הנושאים המוצעים. מעצב למידה מאתגרת לתלמידים לכן בהוראת הערבית משתמש בטקסטים שונים בעלי רמות קושי שונות בהתאם לדרישות מבחני המיצ"ב וה-pirls לכן הם מתמודדים עם שאלות קשות ומצריכות חשיבה מעמיקה, וכל האתגר הזה כדי להביא אותם ליכולת התמודדות עם המבחנים החיצוניים, כמו כן, נושאי התחביר הערבי הינו קשה על התלמידים לכן מכין להם תרגילים מאתגרים כדי להפנים את החומר. אך מצד אחר, אני לוקח בחשבון כי ישנם תלמידים מתקשים להירתם לקצב של הלמידה בכתה לכן לאלה יש התייחסות במהלך השיעור, הכוונה וסיוע, מסביר שוב את החומר או את המטלה, פעמים יושב איתם בקבוצה הומוגנית לפרק זמן בשיעור ומכין להם פעילות בהתאם לרמתם וחלקם מקבלים שעות פרטניות לתגבורם, וכל תלמיד מקבל הערכה בהתאם לרמתו, זאת אומרת, הוא נבחן פעם עם כלל הכיתה ופעם נבחן במבחן המיועד לו ( כמובן מבחן קבוצתי עם הקבוצה הזהה לרמתו). יתרה מזאת במהלך הסמסטר אני עורך מבחנים שונים כדי לתת לתלמיד אופציה להצליח ולקבל ציון טוב, בנוסף לבוחנים הקטנים השונים כמו בקריאה, כתיב, הבעה בכתב, וכדומה. בהוראת תכנים בלשון ובתחביר הערבי לדוגמא פועל בהדרגתיות ובהתפתחות מדורגת כדי להבין את הסדר, למשל אי אפשר ללמד את התלמידים את התפקיד התחבירי " מושא ישיר" ואני עדיין לא לימדתי אותם את " הנושא" ,עוד למשל מומלץ ביותר ללמד את המושא העקיף בערבית ואחר כך את המושא הישיר. לכן בזמן הקניית התפקידים התחביריים יש לפעול בהדרגתיות ובסדר תחבירי בונה שמבנה למידה, ואומנם הדבר דומה למתמטיקה למשל פעולת הכפל קודמת את פעולת החיבור.  
- בהזדמנות זו אני מביע את תודתי לדר' רפי על הכוונתו וסיועו ועידודו לי הן במהלך השיעור והן בזמן יצירת בלוג שלי במכללת קיי שעשה אותו על חשבון זמנו , ולא אשכח את יחסו האוהד והחברתי כלפיי. תודה דר' רפי מאת: ג'מיל
5 במרס 2011 
מחק