חג שמח, ברכות וגם על הכנס

ראשית, מזל טוב לכל החוגגים: לסבתא אורה להולדת הנכדה, למוגיר על הזכייה בפרס בר-לב ולטל לחגיגת הבר-מצווה, שירבו השמחות והחגיגות.

"כמה אבני חן מפסיד אדם, מפני שאבד לו אורך-הרוח לדבר עם הבריות ללא תכלית וכוונה - אלא סתם, כדי להכירם."  (יאנוש קורצ'אק)

שנית, בכנס הייתי בעניין הדיאלוגים, וכך שובצתי לשתי הרצאות של שני מנהלים תל-אביביים, צעירים וחדשים בתפקיד (4 שנים), מרתקים ועניינם שיפור הדיאלוג בין באי בית הספר.

נתי שטרן, מנהל בית הספר היסודי "נורדאו" התמקד בדיאלוג כיסוד הכרחי להובלת שינוי בית ספרי. הדגיש את חשיבות השיחה וההיכרות המעמיקה עם הילד מעבר לחינוך הפורמלי, את הקושי של המורים לקלף מהילד את הקליפות ובעיקר את החשש של המורים מגילויים שלמולם לא יהיו להם הידע והכלים להמשך טיפול.

נתי מדגיש כי באמצעות הדיאלוג ניתן לדבר על תהליכי למידה/הוראה אמתיים. הוא מציין כי הפיכת הרעיון למעשה ייתכן ע"י דוגמה אישית, חזרה בלתי פוסקת של המסר, ומתן תחושה של הכלה הן לתלמידים והן למורים וזאת באמצעות הדיאלוג.

איל שאול, מנהל בית ספר שש שנתי אורט סינגאלובסקי עמל בתחילת דרכו לאיחוד חדרי המורים של חטיבת הביניים והחטיבה העליונה לחדר מורים אחד שש – שנתי.

הצוותים למדו בהשתלמות בית ספרית על ניהול דיאלוג מקדם הצלחה עם התלמיד, וכך חיזקו את הקשר האישי בין המורה לתלמיד.
הנהיגו את הדיאלוג המתמיד - שיחות אישיות רבעוניות עם המחנך, מכתבי מחנך. איל מנהל שיחות אישיות עם התלמידים ועם המורים וגם הוא כותב מכתב לכל מורה ומציין איזושהי חוויה משמעותית שהייתה לו איתו.

לסיכום הכנס שכלל גם את הרצאות הפתיחה, את הסרט וההרצאה של קארן טל היה מאורגן למופת, מעניין, מלמד ומותיר מקום לחשיבה.

חג שמח ותודה לכל חברנו המברכים.

ניקול