כנס פרחי ניהול

ביחד עם אבני ראשה סוכם שהכנס יחשב ליום לימודים במקום יום שני ה-11 בחודש . כל מי שלא הסדיר את הרשמתו מתבקש לעשות זאת מיידית . ביום שני הקרוב נדון בהיערכות לכנס .
שעון קיץ נעים לכולנו , אורה

משימה: בחירת בעיה/סוגיה בנושא למידה בבית הספר וניסוח בעיה ושאלות פוריות

א. בחירת בעיה/סוגיה בזוגות - התחלקו לזוגות (אפשר גם שלשות) - מחצית מהזוגות ישבו ליד המחשב והמחצית השניה ליד השולחן. כל קבוצה  תבחר בעיה/סוגיה מתוך מה שחברי הקבוצה כתבו במחשב או מתוך שיח בין חברי כל קבוצה. במטרה היא למצוא בעיה/סוגיה מעניינת שאין עליה תשובה ברורה ויש רצון להתמודד איתה. הסוגיה צריכה להיות מתחום הלמידה. בשלב זה מעיינים במה שכתבתם ובשאלות שעלו, או מעלים תוך כדי שיח  בין המשתתפים בעיהשהזוגות יבחרו להמשך השלב הבא. בזוגות ליד השולחן יהיה אחד שירשום פרוטוקול של שיחה. בזוגות ליד המחשב אתם יכולים לתעד את השיחה בתוך הבלוג שלכם או לרשום אותה לבכתיבה ידנית ואחר כך להכניס לבלוג.
ב. הגדרות וניסוחים של הבעיה/סוגיה - השתדלו לתת כמה ניסוחים שונים לאות הבעיה אבל מזוויות ראיה שונות. לצורך הגדרת בעיה המחפשת פתרון יצירתי. המחצית השניה של הקבוצות ישבו ליד השולחן ויעלו יחד בעיות/סוגיות. לאחר שתסיימו לכתבו כמה ניסוחים שונים, עברו לשלב הבא.
ג. בחירת הניסוח המקובל ביותר ושאילת שאלות פוריות לגביו. שאלות אלה יהוו מקור נוסף לחקר שאתם עושים בבית הספר בו אתם מתמחים בניהול.
ד. המשך העבודה יהיה מהבית באמצעות הבלוגים שלכם.

בהצלחה
רפי

יום עיון במעון מופ"ת - מיומנויות המאה ה-21 בהוראה ובהכשרת מורים

תוכנית הכנס בקישור הבא:

http://www.mofet.macam.ac.il/amitim/iun/Documents/iun-14-4-11.pdf

אנו מעלים הצעה לקיים את הלימודים ביום זה במכון מופת במסגרת הכנס הנ"ל במקום באוניברסיטה ביום ה11/4
את הפרטים הלוגיסטיים נתאם ביום שני הקרוב .


רפי ואורה

איך נוביל את הילדים ללמידה מיטבית?

הציפיות של משרד החינוך מהמנהלים להישגים גבוהים מחזירות אותנו שוב ושוב לשאלת מיליון הדולר:
כיצד נביא את הילדים ללמידה מיטבית?
מנהלים רבים מדברים בחזונם על בוגר אחראי, עצמאי, בעל כלים להתמודד עם העולם וכו' וכו',
אבל בעצם מה שמעניין אותם זה רק ההישגים במיצב או במבחנים כאלה או אחרים.
מכל הדברים שנכתבו בבלוג זה ניתן להסכים בוודאות שלמידה היא אינדיוידואלית לכל אדם:
כל אחד לומד בדרך אחרת, כל אחד צריך תנאים משלו ללמידה מיטבית. ובעצם כמו שכל אחד מאיתנו שונה-כך הלמידה שלו גם שונה. אך בפועל במרבית בתי הספר אין באמת מענה לשונות. מרבית השעות מועברות באופן פרונטלי וכולם לומדים אותו דבר.
והשאלה העיקרית שלי: איך יוצאים מהפלונטר הזה? כיצד ניתן בכל זאת בתנאים הקיימים (או שצריך לשנותם)
להתגבר על הקונפליקט? מה שנותן מענה חלקי הוא השיעורים הפרטניים באופק חדש. אך זאת טיפה בים כיוון שאותם בד"כ נותנים לקצוות (מתקשים ביותר ואולי במקרה הטוב מצטיינים ביותר) אך לחלק הארי של הכיתה אין כמעט מענה.
אני יודעת שאני מכלילה ובטח בבתי הספר שלכם מוצאים דרכים כאלה ואחרות
אך החתך הכללי מצביע על התמונה שהיצגתי.
בברכת פורים שמח, טל.

פסטיבל השפה הערבית בביה"ס שלנו, הרכז: ג'מיל

20.03.2011

فعاليات اللغة العربية بمدرسة ابو عرار أ بعرعرة النقب موقع بانيت وصحيفة بانوراما 20/03/2011 11:33:10 نظمت مدرسة أبو عرار أ الجماهيرية في عرعرة النقب فعاليات في مجال اللغة العربية بالاشتراك مع المركز الجماهيري في البلدة على مدار عشرة أيام , أرسل هذا الخبر لصديق وتهدف الفعاليات إلى تعزيز المعرفة في مضامين مختلفة في مجال اللغة كالأدب والمعرفة اللغوية من جهة ، والى غرس القيم الحميدة لدى الطلاب ولتوفير مناخ تربوي تعليمي مريح ، والتوعية والحد من ظاهرة العنف التي أخذت تتفاقم في الآونة الأخيرة في البلاد من جهة أخرى. تضمن المهرجان فعاليات متنوعة للأجيال المختلفة ، وألقى الفنانان علي سعيد وسمية قزمز بكري عروضا مختلفة في إلقاء القصص التي نالت إعجاب الطلاب والمعلمين والأهالي على حد سواء ، وأجريت الفعاليات الأخرى بأعقاب تمارين طابور الصباح مثل إلقاء ميثاق عام اللغة العربية ، إلقاء قصائد ، عرض اسئلة للمسابقة في مجال اللغة العربية كالأمثال الشعبية ، أبيات شعرية وغيرها ، وفعاليات ضمن الدروس خلال اليوم الدراسي شملت فقرات مثل قراءة قصص مختلفة وقصص تحث على القيم الاجتماعية المحمودة ، مشاهدة وإصغاء إلى قصص وأناشيد هادفة ، كتابة إبداعية ، واختتم المهرجان بفعاليات غنية شملت 25 فقرة متنوعة شارك فيها الطلاب والمعلمون والأمهات ، ومن بين هذه الفعاليات نذكر عرض دبكة لفرقة المدرسة ، دحية من الجوقة المدرسية، مسابقة لشعبة السوادس ، قراءة كتابات إبداعية للطلاب من قصص وأشعار ومباراة كرة قدم علّق عليها الأستاذ شريف كبها. في ختام اليوم شكر الأستاذ جميل الفيومي مركز اللغة العربية في المدرسة الجميع على حُسن أدائهم ومشاركتهم الفعالة لإنجاح الفعاليات ، وشكر الدكتور ايتسيك كورين على دعمه له وإرشاده قبيل البدء بالفعاليات ، فيما لخص المربي سمير ابو عرار مدير المدرسة فوائد المهرجان بكلمات معبرة ، وقال : " لغتنا العربية جميلة ومقدّسة تستمد قدسيتها من القران الكريم ، ويجب على كل طالب وطالبة أن يتقنها جيدا ويفتخر بها " . מאת: אלפיומי ג'מיל

מה זה למידה? ושאלות פוריות בעקבותיה

בעיניי הלמידה היא שינוי שיוצר אותו החפץ בלמידה, השינוי זה תהליך שבמהלכו הלומד משיג את הלמידה החדשה עבורו. יתרה מזאת, הלמידה לדעתי נעשית בכוחות החפץ בלמידה, כי הוא הדמות הדומיננטית או העיקרית או הדינמית, אך ביכולתו לקבל סיוע והכוונה מאחר או ממקור מידע כלשהו כדוגמת בוגר, מורה, הורה, אינטרנט, אנציקלופדיה ועוד, אך לציין כי הלמידה היא לא הוראה, ההוראה היא תהליך ה" מונחת" על הלומד שלפעמים כנגד רצונו על ידי מורה , מרצה.. אך הלמידה תהליך הנעשה מתוך בחירה וגם מתוך מוטיבציה אצל הלומד, והלומד עצמו בוחר מקור המידע אם זה מאינטרנט או מדריך או ספר או מקור אחר. לדוגמא בשנה"ל תש"ע למדתי קורס ב"אסלאם: דת ומדינה" בבר-אילן שבמהלכו המרצה התייחס לדמות הרוע בעולם בראייה אסלאמית אך באופן לא מעמיק, בקורס שאחריו באותו יום הציע המרצה כי כל סטודנט יבחר נושא כדי לחקור אותו באופן אקדמי, לכן הצעתי למרצה לחקור את דמות הרוע באיסלאם והוא הסכים והתחלתי לכתוב בו. לכן בעיניי זה תהליך למידה שבו אני משיג את מה שאני חפץ בו ומעונין לחקור, לבדוק וללמוד אותו, לציין כי אני בוחר את המקורות בתנאי לעשות חיבור אקדמי עונה על הקרטריוניים המקובלים באוניברסיטה. לפיכך אם היה המרצה לא מסכים לכתוב באותו נושא הייתי עושה משהו אחר שאומנם אני לא אוהב ולכן ההנחתה והלמידה לא מובילים לאותו מסלול או נקודה שאני רוצה ללמוד. הלמידה - אני בוחר את תכניה ומה מסביב לה, אני מוביל אותה. ההוראה- אחרים בוחרים את התכנים, הם המנהלים אותה, ו"אני" בתוך התהליך לא משפיע הרבה כמו תלמיד בכתה הטרוגנית ( אחד מתוך שלושים תלמיד). אני מגדיר את הלמידה כתהליך של שינוי עקב מאמץ שלי כגון למדתי מתוך התנסות, חיפוש במאגרי מידע שונים וכדומה, אך הלמידה זו אני יוזם ולא מונחתת עליי מגורם אחר כגון המרצה, ועוד בעיניי יש הבדל בין הוראה ולמידה, ההוראה נעשית ע"י גורם כמו מורה , מרצה, מדריך והוא זה שמכוון את תהליך ההוראה ומה שנלמד מבחינת תכנים..לעומת הלמידה אני שקובע את התכנים ואת תהליך הלמידה ולא גורם אחר.אני מציע לעלות שאלות מקווה שהן פוריות: מתי אני משיג למידה איכותית? כמה הלמידה משפיעה עליי?באילו תחומים הלמידה משפיעה עליי? ציין ונמק מה הם הגורמים או הסיבות המייצרות אצלי למידה וכמו כן מייצרות למידה משמעותית? מהו הקו המפריד בעיניך בין למידה ללמידה משמעותית?! האם הלמידה שלך תמיד נחוצה לך? או לשם מטרות משניות ופחות עיקריות? האם אתה מדרג את הלמידות השונות לפי סדר חשיבותן וע"פ כך יש לך קדימויות בלמידה זו או אחרת? האם רכישת דבר חדש כמו מידע, תרגול.. הוא למידה מבחינתך? האם שינויי שלילי נחשב ללמידה? ניסית לעיל להתייחס למאפיינים של שאלה פוריה במערך השאלות שהעליתי כאן. אני מקווה שמה עשיתי נכון או נכון במידה מה, עצם הניסיון בעיניי הוא תהליך שמזמן למידה. אני בטוח כי קשה מאוד עליי לענות על כל השאלות שהעלית לעיל, ואומנם יתקבלו תשובות מנוגדות או מסטירות או פשוט לציין תשובה לא מספקת, וזאת מתוך הקושי הניכר במתן תשובה לשאלות פוריות, או אפילו יש מצבים שקשה לתת תשובה.. גמיל

למידה אחרת

בעקבות דבריו של רפי על למידה אחרת 
רציתי לספר על "יוזמה בביה"ס הקולט" שמתקיימת בבית-הספר תיכון אורט אלהואשלה. בשבוע האחרון של שליש ב' יתקיים בביה"ס שבוע פעילויות במורשת הבדואית יחל מיום ראשון וכלה בין חמישי ה- 7.4.2011.

1.     שלושת הימים הראשונים יתמקדו בפעילויות מהמורשת הבדואית, ביה"ס יבנה אוהל בדואי שבו ייכללו אמצעים, איבזרים מוחשיים מחיי הבדואים כגון אריג, כלי חקלאות, מוצרי חלב למיניהן ( חמאה, לבנה קשה, רכה, רוויון ועוד..), כמו כן יוזמן בדואי לנגן דרך כלים מוסיקאליים שהיו אז ( רבאבה, שבאבה,..). המורים, ההורים ותלמידים יעבירו הרצאות\ הסברים על נושאים שונים מהמורשת הבדואית.

יום רביעי יהיה יום התלמיד- התלמידים ינהלו את ביה"ס וילמדו במקום המורים

יום חמישי- יום האזרחות הפעילה , שבו יקבלו התלמידים הדרכה על ידי עורך-דין, כמו כן, יוענק לתלמידים תעודות זהות

מותר לציין, כי לא כל היום יתבזבז על תכנים מהמורשת אלא כיתות יוצאות לקבל הדרכה והסבר ולהתענג מהפעילויות ולהשתתף בהם אך הכיתות האחרות ימשיכו ללמוד לפי המערך הרגיל, ואחר-כך יוצאים מי שלא השתתפו לפניכן.
ההמשך מפורט בבלוג שלי\ האישי , אתם מוזמנים לעקוב

בעקבות דבריו של רפי על למידה אחרת 
רציתי לספר על "יוזמה בביה"ס הקולט" שמתקיימת בבית-הספר תיכון אורט אלהואשלה. בשבוע האחרון של שליש ב' יתקיים בביה"ס שבוע פעילויות במורשת הבדואית יחל מיום ראשון וכלה בין חמישי ה- 7.4.2011.

1.     שלושת הימים הראשונים יתמקדו בפעילויות מהמורשת הבדואית, ביה"ס יבנה אוהל בדואי שבו ייכללו אמצעים, איבזרים מוחשיים מחיי הבדואים כגון אריג, כלי חקלאות, מוצרי חלב למיניהן ( חמאה, לבנה קשה, רכה, רוויון ועוד..), כמו כן יוזמן בדואי לנגן דרך כלים מוסיקאליים שהיו אז ( רבאבה, שבאבה,..). המורים, ההורים ותלמידים יעבירו הרצאות\ הסברים על נושאים שונים מהמורשת הבדואית.

יום רביעי יהיה יום התלמיד- התלמידים ינהלו את ביה"ס וילמדו במקום המורים

יום חמישי- יום האזרחות הפעילה , שבו יקבלו התלמידים הדרכה על ידי עורך-דין, כמו כן, יוענק לתלמידים תעודות זהות

מותר לציין, כי לא כל היום יתבזבז על תכנים מהמורשת אלא כיתות יוצאות לקבל הדרכה והסבר ולהתענג מהפעילויות ולהשתתף בהם אך הכיתות האחרות ימשיכו ללמוד לפי המערך הרגיל, ואחר-כך יוצאים מי שלא השתתפו לפניכן.

שאלה פוריה בנושא למידה

פעמים רבות כמורה וכלומדת אני נתקלת בחסימות לתהליך הלמידה.

הלומד חוסם את עצמו ללמידה ואינו מוכן לבצע מאמצים כדי ללמוד.

השאלה אותה אני רוצה לשאול היא:

מה גורם לחסימת הלמידה? כיצד ניתן להסיר את החסימה הזאת?

מהשאלה ששאלתי נגזרות שאלות משנה כגון:האם החסם הוא רגשי?האם החסם נובע מהתנסויות שליליות קודמות עם תהליך של למידה?האם החסם נובע מפחד או מחוסר בטחון עצמי?האם החסם נובע מעודף בטחון עצמי? (אני יודע הכל....)אשמח לקבל תגובות שיכללו שאלות משנה נוספות לשאלתי .

שאלות פוריות על פי הגדרתי למושג למידה משמעותית

אני מגדיר את הלמידה כתהליך של שינוי עקב מאמץ שלי כגון למדתי מתוך התנסות, חיפוש במאגרי מידע שונים וכדומה, אך הלמידה זו אני יוזם ולא מונחתת עליי מגורם אחר כגון המרצה, ועוד בעיניי יש הבדל בין הוראה ולמידה, ההוראה נעשית ע"י גורם כמו מורה , מרצה, מדריך והוא זה שמכוון את תהליך ההוראה ומה שנלמד מבחינת תכנים..לעומת הלמידה אני שקובע את התכנים ואת תהליך הלמידה ולא גורם אחר.אני מציע לעלות שאלות מקווה שהן פוריות:
מתי אני משיג למידה איכותית? כמה הלמידה משפיעה עליי?באילו תחומים הלמידה משפיעה עליי? ציין ונמק מה הם הגורמים או הסיבות המייצרות אצלי למידה וכמו כן מייצרות למידה משמעותית? מהו הקו המפריד בעיניך בין למידה ללמידה משמעותית?!
האם הלמידה שלך תמיד נחוצה לך? או לשם מטרות משניות ופחות עיקריות? האם אתה מדרג את הלמידות השונות לפי סדר חשיבותן וע"פ כך יש לך קדימויות בלמידה זו או אחרת?
האם רכישת דבר חדש כמו מידע, תרגול.. הוא למידה מבחינתך? האם שינויי שלילי נחשב ללמידה?

ניסית לעיל להתייחס למאפיינים של שאלה פוריה במערך השאלות שהעליתי כאן.
אני מקווה שמה עשיתי נכון או נכון במידה מה, עצם הניסיון בעיניי הוא תהליך שמזמן למידה.
אני בטוח כי קשה מאוד עליי לענות על כל השאלות שהעלית לעיל, ואומנם יתקבלו תשובות מנוגדות או מסטירות או פשוט לציין תשובה לא מספקת, וזאת מתוך הקושי הניכר במתן תשובה לשאלות פוריות, או אפילו יש מצבים שקשה לתת תשובה..
גמיל

הגדרת למידה

עקב ההגדרות השונות שעלו בינינו בכתה ומחוצה לה פניתי לספר תהליכים קוגניטיביים- יח' 4 ( תש"ן בהוצאת אוני' הפתוחה, עמ'1-3), ובו מצאתי הגדרה למושג למידה כדלקמן: המונח למידה בד"כ מתקשר ללימודים במסגרת מכוונת כגון בי"ס, אוני', ולצורך מטרה מוגדרת- למידת חשבון, למידת שפה וכדומה.
בפסיכולוגיה המושג למידה יש לו משמעות רחבה יותר, והוא מתייחס גם לתהליכים המתבצעים שלא מדעת ושלא להשגת מטרה מוגדרת או גלויה לעין. המונח מתייחס למגוון ההתנהגויות החדשות שאנו רוכשים לעצמנו במהלך חיינו.
מושג הלמידה מובן לנו אינטואיטיבית, גם אנו מבינים כי למד משמעה התנסה ועל-סמך התנסותו רכש לו ידע, מיומנות.  לכן בפסיכולוגיה הכוונה בלמידה לכל אותם שינויים פנימיים שחלו באדם בעקבות התנסותו, המאפשרים לו לפעול בעתיד בצורה שונה מבעבר. שינויים אלו מתרחשים במערכת העצבים וניתן להצביע עליהם ע"פ הביצוע של האדם, והביצוע פירושו המימוש הגלוי של פוטנציאל ההתנהגות שיצרה הלמידה.
אך לציין כי לא ביצוע או התנהגות מעיד על למידה למשל תלמיד למד היטב את החומר אך נכשל מחמת עייפות או מזג אוויר שרבי כי לעתים הביצוע מושפע משינויים סביבתיים.
גמיל

שאלה פורייה

שאלה פוריה היא מעין תמיהה או הבעת מין הפתעה על ידי השואל, בשאלה פוריה אני מנסה לקבל מידע כוללני ומקיף בעקבותיה או אחריה מהעונה על השאלה, ולשאלה זו - פוריה- יש קריטריונים שונים כגון שאלה פתוחה שאין לה תשובה חד משמעית, שאלה מערערת ועוד..
אני אציין שאלות פוריות על סגנון הלמידה שלי, כמו כן אעלה שאלות לגבי הראיונות שעשיתי בבי"הס הקולט עם המורים והמנהל.

למידה מתוקשבת ...

האם תורמת הלמידה המתוקשבת ללומד ?

הלמידה המתוקשבת מאפשרת  לימוד גמיש, כל אחד  יכול להתקדם בזמן ובקצב המתאימים לו, ולהיעזר בכל חומרי הלמידה הזמינים לו באתר, מדעי המחשב הוא תחום המצריך יכולת הפשטה, הסקה לוגית ולכן בני אדם  השונים  זקוקים לפרקי זמן שונים, כדי להתמודד מול הבעיות.....

תרומת הלמידה המתוקשבת ללומד :כאשר מתעוררת שאלה/בעיה אצל תלמיד הוא לא צריך לחכות למפגש הפיזי שיתקיים, הוא יכול לשאול במהלך כל השבוע, והיתרון של התייחסות לבעיה של תלמיד כל עוד היא רלוונטית- הוא גדול. תלמיד שצריך לחכות לשיעור הבא כידי לקבל תשובה, רמת העניין שלו בתשובה תרד, וכן המוטיבציה להמשיך בפרויקט עקב קשיים שנותרו קטנה יותר.
יש תלמידים שמתקשים בהבנת מושגים מסוימים, וקשה להם להעלות שאלה בפני הכיתה, הרבה יותר נוח להם לכתוב את השאלה באתר (כאשר יש להם זמן לנסח את השאלה, או פחד של "מה יגידו" שמונע מהם לשאול בכיתה) ולכן שאלות שלא היו מועלות בלמידה פרונטאלית, מועלות דרך האתר.
יכולתו של המנחה  לעקוב ולזהות קשיים של התלמיד גדלה בלמידה מתוקשבת,התלמיד מעלה את התוצרים שלו למערכת ניהול הלמידה מקבל הערכה מעצבת, מתקן, משפר ומעלה שנית,וכך בתהליך של תיקון ושיפור , מצב זה מאפשר תיעוד והבנה על הדרך בה התלמיד מתמודד או לא מתמודד עם הקשיים.
התלמידים נחשפים באתר לתשובות שתלמידים אחרים מקבלים, יכולים ללמוד מפרויקטים שתלמידים משנים קודמות יצרו, ונמצאים באתר למשל .
יצירת קשר אישי בין מורה-תלמיד : תלמידים מיצרים  קשר טוב מאד באמצעות התקשורת באתר, העלאת הקשיים שלהם, העידוד שמקבלים מהמורה  לבעיות שלהם, וזה פותח קשרים  אישיים מעבר לנושאים הנלמדים .

עצם כתיבה באתר הן בקבוצות דיון והן בשאילת שאלות מאפשרת ללומדים להתנסות בניסוח הבעיה, דבר המצריך חשיבה רפלקטיבית הדורשת יכולת מטה-קוגנטיבית. ( Jonassen (1996 מדבר על כלי חשיבה מקדמים ומזכיר את הכתיבה בפורום המאפשרת רפלקציה של הלומד על העשייה שלו, החלטות, אסטרטגיה שהשתמש בה .

מטלה

חבר'ה, האם מישהו יכול לכתוב לי במשפטים ברורים מה עליי לעשות כמטלות הן של אורה והן של רפי
אני מרגיש בלבול והרבה עמימות
תודה

שאלות פוריות

לדעתי שאלה פוריה היא שאלה פתוחה שמערערת את המצוי ומגרה את העונה להגיד דברים שונים ולבונסף היא שאלת מחקר

לשאול שאלות פוריות על הלמידה שלנוהפדגוגיה של השאילה: להמציא שאלות פוריות החשיבה, כפי שאמר אריסטו, מתחילה בתמיהה, בשאלה ראשונית. הידע האנושי הוא תשובה לתמיהות, לשאלות; חלקן חיוני עדיין, וחלקן אבד. היכולת לשאול שאלה היא מהותית לאדם; זו היכולת, אם לנקוט במונחיו של ז'אן פול סארטר, "לראות מה חסר בהוויה". בשאילת שאלה אנחנו מצביעים על מה שחסר – עובדות, סיבות, טעמים שחסרים לנו כדי להסביר את מה שנוכח ונחווה כחסר. כדי לשאול – לחשוב על מה שנעדר – אנחנו זקוקים למה שישנו. השאלות שלנו מותנות אפוא במה שיש, או אם תרצו, ב"תשובות" שלנו. זהו אופייה הפרדוקסלי של השאלה: היא נובעת מתשובה ראשונית, עמומה, משוערת. במובן זה, אין שאלות ללא תשובות ("הבעיות", כתב דיואי בספרו How We Think, "מתבררות רק לאחר שאנו ממציאים להן פתרונות"). למחשבות ראשוניות אלה על טבעה של השאלה יש משמעויות פדגוגיות קונקרטיות ביותר. למשל: חשיבה מסוג זה שאנו רוצים לטפח – חשיבה מעורבת – מתחילה בשאלה; השאלה שנמצאה או הומצאה "על ידי", הופכת את החשיבה ואת הלמידה שבאות בעקבותיה ל"שלי"; השאלה מתייחסת למה שחסר, שאינו נוכח. לפיכך, נדרשת מידה של יצירתיות כדי להמציאה; להיות יצירתי פירושו להמציא שאלות טובות ולא רק להמציא תשובות או פתרונות טובים; מאחר ששאלה נובעת מתשובה ראשונית עליה, יש צורך לדעת כדי לשאול שאלה טובה; ידע הוא משמעותי או "אנושי" כאשר הוא מוצג בזיקה לשאלות שהולידו אותו, ולכן על המורה המציג ידע בכיתה "לעשות ארכיאולוגיה" שלו, כלומר לחשוף את "שכבת" השאלות שעליה הידע נבנה; ידע ייחשב לפורה אם הוא מעורר שאלות חדשות ומעניינות, לכן על המורה המציג ידע חדש בכיתה להדגים העלאת שאלות על בסיס הידע שהוצג ולעודד את התלמידים לעשות זאת (ראו, הרפז, 2000). הפדגוגיה של השאילה מעמידה אפוא את השאלה במרכזן של ההוראה והלמידה. היא מסיטה את ההוראה מהמכוּונות שלה על "תשובה נכונה" למכוּונות על "שאלה פורייה" ("אני חולם", כתב גרדנר בספרו The Unschooled Mind, "על בית ספר שבו אפנה לילדים במסדרונות או בחצר ואשאל 'מה השאלה המעסיקה אתכם?' והם ידעו להשיב לי"; החלום הזה עשוי להתגשם בבית ספר המלמד בקהילות חשיבה, מסגרות שבהן השאלה היא במרכז). השלב הראשון של ההוראה והלמידה בקהילת חשיבה הוא מציאת או המצאת שאלה פורייה. מהי שאלה פורייה? שאלה פורייה מוגדרת כשאלה בעלת שש תכונות יסודיות: א. שאלה פתוחה: שאלה שאין לה באופן עקרוני תשובה חד-משמעית; שיש לה בפועל כמה תשובות; ותשובות אלה שונות ולעתים אף סותרות זו את זו. ב. שאלה מערערת: שאלה המערערת את הנחות היסוד והאמונות הוודאיות של הלומדים; שאלה המטילה ספק ב"מובן מאליו", ב"שכל הישר", חושפת קונפליקטים יסודיים נטולי פתרון פשוט ותובעת לחשוב על שרשי הדברים. ג. שאלה עשירה: שאלה המחייבת התמודדות עם תכנים עשירים, החיוניים להבנת האדם והעולם; לא ניתן לענות עליה ללא מחקר שקדני וממושך; שאלה הנוטה להתפרק לתת-שאלות. ד. שאלה מחוברת: שאלה רלוונטית לחיי הלומדים ולחיי החברה שבה הם חיים. ה. שאלה טעונה: שאלה שיש בה ממד אתי; לשאלות בעלות משמעות אתית יש מטען אמוציונלי ומטאפיסי חזק, שיש בכוחו להניע למידה ומחקר. ו. שאלה מעשית: שאלה שניתן לעבד לשאלת מחקר; שאלה שיש עליה מידע נגיש לתלמידים. על מורים-מנחים בקהילת חשיבה להציע ללומדים שאלה פורייה (שאלה העונה על הקריטריונים הנ"ל) במסגרת דיסציפלינה פדגוגית. מהי דיסציפלינה פדגוגית? הפדגוגיה של השאילה: להמציא שאלות פוריות החשיבה, כפי שאמר אריסטו, מתחילה בתמיהה, בשאלה ראשונית. הידע האנושי הוא תשובה לתמיהות, לשאלות; חלקן חיוני עדיין, וחלקן אבד. היכולת לשאול שאלה היא מהותית לאדם; זו היכולת, אם לנקוט במונחיו של ז'אן פול סארטר, "לראות מה חסר בהוויה". בשאילת שאלה אנחנו מצביעים על מה שחסר – עובדות, סיבות, טעמים שחסרים לנו כדי להסביר את מה שנוכח ונחווה כחסר. כדי לשאול – לחשוב על מה שנעדר – אנחנו זקוקים למה שישנו. השאלות שלנו מותנות אפוא במה שיש, או אם תרצו, ב"תשובות" שלנו. זהו אופייה הפרדוקסלי של השאלה: היא נובעת מתשובה ראשונית, עמומה, משוערת. במובן זה, אין שאלות ללא תשובות ("הבעיות", כתב דיואי בספרו How We Think, "מתבררות רק לאחר שאנו ממציאים להן פתרונות"). למחשבות ראשוניות אלה על טבעה של השאלה יש משמעויות פדגוגיות קונקרטיות ביותר. למשל: חשיבה מסוג זה שאנו רוצים לטפח – חשיבה מעורבת – מתחילה בשאלה; השאלה שנמצאה או הומצאה "על ידי", הופכת את החשיבה ואת הלמידה שבאות בעקבותיה ל"שלי"; השאלה מתייחסת למה שחסר, שאינו נוכח. לפיכך, נדרשת מידה של יצירתיות כדי להמציאה; להיות יצירתי פירושו להמציא שאלות טובות ולא רק להמציא תשובות או פתרונות טובים; מאחר ששאלה נובעת מתשובה ראשונית עליה, יש צורך לדעת כדי לשאול שאלה טובה; ידע הוא משמעותי או "אנושי" כאשר הוא מוצג בזיקה לשאלות שהולידו אותו, ולכן על המורה המציג ידע בכיתה "לעשות ארכיאולוגיה" שלו, כלומר לחשוף את "שכבת" השאלות שעליה הידע נבנה; ידע ייחשב לפורה אם הוא מעורר שאלות חדשות ומעניינות, לכן על המורה המציג ידע חדש בכיתה להדגים העלאת שאלות על בסיס הידע שהוצג ולעודד את התלמידים לעשות זאת (ראו, הרפז, 2000). הפדגוגיה של השאילה מעמידה אפוא את השאלה במרכזן של ההוראה והלמידה. היא מסיטה את ההוראה מהמכוּונות שלה על "תשובה נכונה" למכוּונות על "שאלה פורייה" ("אני חולם", כתב גרדנר בספרו The Unschooled Mind, "על בית ספר שבו אפנה לילדים במסדרונות או בחצר ואשאל 'מה השאלה המעסיקה אתכם?' והם ידעו להשיב לי"; החלום הזה עשוי להתגשם בבית ספר המלמד בקהילות חשיבה, מסגרות שבהן השאלה היא במרכז). השלב הראשון של ההוראה והלמידה בקהילת חשיבה הוא מציאת או המצאת שאלה פורייה. מהי שאלה פורייה? שאלה פורייה מוגדרת כשאלה בעלת שש תכונות יסודיות: א. שאלה פתוחה: שאלה שאין לה באופן עקרוני תשובה חד-משמעית; שיש לה בפועל כמה תשובות; ותשובות אלה שונות ולעתים אף סותרות זו את זו. ב. שאלה מערערת: שאלה המערערת את הנחות היסוד והאמונות הוודאיות של הלומדים; שאלה המטילה ספק ב"מובן מאליו", ב"שכל הישר", חושפת קונפליקטים יסודיים נטולי פתרון פשוט ותובעת לחשוב על שרשי הדברים. ג. שאלה עשירה: שאלה המחייבת התמודדות עם תכנים עשירים, החיוניים להבנת האדם והעולם; לא ניתן לענות עליה ללא מחקר שקדני וממושך; שאלה הנוטה להתפרק לתת-שאלות. ד. שאלה מחוברת: שאלה רלוונטית לחיי הלומדים ולחיי החברה שבה הם חיים. ה. שאלה טעונה: שאלה שיש בה ממד אתי; לשאלות בעלות משמעות אתית יש מטען אמוציונלי ומטאפיסי חזק, שיש בכוחו להניע למידה ומחקר. ו. שאלה מעשית: שאלה שניתן לעבד לשאלת מחקר; שאלה שיש עליה מידע נגיש לתלמידים. על מורים-מנחים בקהילת חשיבה להציע ללומדים שאלה פורייה (שאלה העונה על הקריטריונים הנ"ל) במסגרת דיסציפלינה פדגוגית. מהי דיסציפלינה פדגוגית?

קראו את הטקסט שמתחת המתייחס לניסוח שאלה פורייה וכתבו בבלוג זה, כתגובה לרשומה, שאלות פוריות הנוגעות לתפיסותיכם האישיות לגבי למידה משמעותית.

השלב הראשון של ההוראה והלמידה בקהילת חשיבה הוא מציאת או המצאת שאלה פורייה. מהי שאלה פורייה? שאלה פורייה מוגדרת כשאלה בעלת שש תכונות יסודיות:

א. שאלה פתוחה: שאלה שאין לה באופן עקרוני תשובה חד-משמעית; שיש לה בפועל כמה תשובות; ותשובות אלה שונות ולעתים אף סותרות זו את זו.

ב. שאלה מערערת: שאלה המערערת את הנחות היסוד והאמונות הוודאיות של הלומדים; שאלה המטילה ספק ב"מובן מאליו", ב"שכל הישר", חושפת קונפליקטים יסודיים נטולי פתרון פשוט ותובעת לחשוב על שרשי הדברים.

ג. שאלה עשירה: שאלה המחייבת התמודדות עם תכנים עשירים, החיוניים להבנת האדם והעולם; לא ניתן לענות עליה ללא מחקר שקדני וממושך; שאלה הנוטה להתפרק לתת-שאלות.  

ד. שאלה מחוברת: שאלה רלוונטית לחיי הלומדים ולחיי החברה שבה הם חיים.

ה. שאלה טעונה: שאלה שיש בה ממד אתי; לשאלות בעלות משמעות אתית יש מטען אמוציונלי ומטאפיסי חזק, שיש בכוחו להניע למידה ומחקר.

ו. שאלה מעשית: שאלה שניתן לעבד לשאלת מחקר; שאלה שיש עליה מידע נגיש לתלמידים.

מה זה למידה?

למידה היא שינוי עקבי של התנהגות, הנובע מהתנסות של הלומד. תהליך הלמידה כולל הפנמה של מידע בצורה המאפשרת הכללה והסקת מסקנות או שינוי בלתי אמצעי בדרכי התנהגות. הלמידה יכולה להתרחש בדרך של ניסיון, הוראה או תצפית, ובדרך כלל תיועד להשגת מיומנות גבוהה יותר בביצוע מטלה מסוימת או לרכישת הבנה.

למידה יכולה להתרחש באופן מודע או גם ללא כוונה של הלומד. ישנם דברים הנלמדים באופן מכוון אולם דברים רבים בחיי האדם נלמדים ללא הפעלת מנגנון למידה מכוון אלא כתוצאה מפעולה מנטלית אחרת הקשורה לידע או למיומנות הנרכשים.

למידה בקבוצה קטנה

ככל שינוי מערכתי במערכת חינוך לאומית, רפורמת "אופק חדש" נזקקת לזמן כדי להיטמע באופן הולם. אלא שכבר עתה ניתן להעריך כי אחת המעלות של רפורמה זו היא הכללת שעות פרטניות במערכת השעות של כל מורה בתכנית. בפתח נשאלת השאלה - האם זהו משאב שיש לנצלו או נטל על המורים שכדאי להוריד מגבם?
 העיסוק בנושא השעות הפרטניות מתייחס לשיקולים בתכנון השעות הפרטניות, שבלעדיהם עלולה העבודה עם התלמידים להיות לא מסודרת ושקולה, ולהניב פירות אחרים ממה שתכנן הצוות החינוכי וגם מתייחס לאופי העבודה עם תלמידים בודדים ובקבוצה קטנה, השונה מהותית מהעבודה עם כיתה שלמה. לכן השיקולים שיש לפעול על פיהם בתכנון ובביצוע השעה הפרטנית הם שיקולים פדגוגיים, שיקולים פדגוגיים וארגוניים באופן משולב ושיקולים בעלי אופי ארגוני בלבד.הרפורמה של "האופק החדש" הביאה להוספת "שעות פרטניות" לבתי הספר היסודיים, המיועדות ליחידים או לקבוצות קטנות שגודלן אינו עולה על חמישה תלמידים. ניצול השעות הפרטניות במסגרת קבוצת הלימוד הקטנה פותח הזדמנויות למידה שיש בהן פוטנציאל למימוש היכולות של הלומדים בהיבטים מגוונים.

מאת-ג'מיל אלפיומי, בי"ס יסודי אבו ערער

שלום לכולם
כשאני רואה את הפעילות בתוך הבלוג אני מאוד מקנה ומרגישה שאני נמצאת אחורה בהתמצאות בדבר שנקרא בלוג
ומרגישה שהמחויבות שלי ללמוד וללמודורואה שהלמידה מאחר היא אחד העיקרונות בהגדרת מה זה למידה

שיתוף ברעיונות

אני מברך על ההצעה של מנצור אבו סבית ליום כיף , לדעתי זה רעיון מאוד טוב.
אני גם מצטרף לבקשה של ג'מיל אם מי שהוא יכול לעזור , איך מצרפים מצגת .
אני מאוד מודה לכל החברים והעמיתים בקורס הכשרת מנהלים , אני באמת מרגיש כמשפחה אחת עם כולם , היחס שקבלתי גם בהולדת בתי וההשתתפות בשמחה ובברכות מאוד רגש אותי וחמם את לבי , אני מאחל לכולם הרבה שמחה, בריאות , עושר ואושר וחיים ארוכים. שיהיה לכולם רק הצלחות ובשרות טובות

גיוס תרומות !!!! שאלות חשובות !!!

שלום לכולם ....

דש חם לכל החברים  מאילת עם השמש הנפלאה .... בתוך כל הלחץ מסביב סוף סוף אחרי שנה וחצי בתפקיד זוכים ילדיי לטיול רחוק מהבית ...

נכון טיול וקצת נחת .. אבל אני חייב לשתף אותכם בכמה שאלות שנשאלתי לאחרונה ע"י אורה לגבי תרומה לתלמידי בית הספר,,,, חשובה לי דעתכם בנושא....

השאלות עלו לאחר שקיבלתי תרומה מצד גוף חברתי שתומך באוכלוסיה נזקקת ...

האם אתה חייב משהו למישהו בעקבות התרומה? למשל: להזמין אנשים להיפגש עם התלמידים , או לעשות "כבוד" לתורמים ? או לדווח מי בדיוק התלמידים הנהנים מהתרומה? האם התורמים נותנים האם אתה מזדהה עם מטרות אחרות שלהם ? האם יש להם כאלה?

שאלה אחרת : כיצד אתה בוחר את התלמידים ? איך מגיבים ההורים שלהם ? איך מגיבים התלמידים האחרים ?

מה סל המזון ? האם אתה יכול להתערב בתוכנו?

איך מגיע האוכל ? איך הילדים אוכלים? האם המורים משגיחים עליהם כשהם אוכלים?

האם הילדים צריכים לעשות משהו בתמורה?

בעקבות ההרצאה האחרונה של עירן  שהייתה באותו נושא כמעט, טוב אם יהיה דיון בין חברי הקבוצה  בבלוג ,,,,,

בקשת הכוונה

לחבריי שלום
האם יש מי שיכול לכוון אותי איך ניתן לצרף קובץ בתוך כתבה בבלוג?
תודה מראש לכולכם
גמיל

הלמידה ממבט

הלמידה ממבט

האנשים הסובבים אותנו יכולים ללמוד עלינו או מאיתנו הרבה דברים ממבט ולא רק ממבט, למשל ילד רואה אותך מאכיל חתול הוא ילמד להיות נחמד ולא גס או אלים עם חיות, ילד אחר ישמע אותך בלי שאתה תשים לב לו כאשר אתה מדבר על חשיבות הצדק בעולם הוא ילמד זאת ממך בעקיפין.
מצ"ב מצגת נפלאה על הנושא הזה

בברכה,
ג'מיל

הבטחתי לאורה !!!!!!!!

אאאה הכותרת מעניינת !!!
אז כך , אתמול דיברנו על גיוס משאבים ומה זה מחולל במערכת במה שקשור למעמדו של מנהל , אישית עדיין לא חשתי את זה בינתיים בהיות והפרויקט עדיין לא יצא לדרך ....  היום במקרה קיבלתי טלפון מידידה שעובדת במקום המקשר אותה עם כל מיני גורמים שיש באפשרותם לתרום ..... הציעה לי סבסוד  מנות אוכל לתלמידים בבית הספר ,,,והציעה  שאכין רשימה של 50 תלמידים ,,, בדרכי בשכנוע הצלחתי להכפיל את המספר ,,, ו 100 תלמידי יזכו לסבסוד אוכל עד סוף השנה ,, ואני מקווה שזה יהיה גם בשנה הבאה ... הסכום יכול להגיע ל15000 ש"ח ... זה נכון מעט ביחס לתרומות של רויטל  אבל גם משהו .... העיקר שהילדים שבאמת צריכים את זה יהנו מתרומה זו ,, ובזה הסיפוק שלנו

 כל טוב חברים ..

לכל החברים שלום רב

עכשיו קיבלתי הזמנה מיהודית לצפות בבלוג שלה , עזבתי את הניירת בצד ואמרתי לעצמי נו באמת חברים מזמינים אז עונים ,,, קראתי בהנאה מה שנכתב כאן , חבל שאני לא שותף , אני מבטיל לכנס ולהשתתף , כך אני מרגיש בתוך חברה דינמית  ותורמת רבות , אני חייב לציין שבתקופה האחרונה יש לי הרגשה טובה מאוד בזמן הלימודים, טוב לי איתכם , אני מקווה שגם אתם  מרגישים כך , ויש לי הצעה בשביל הקבוצה , אולי נחשוב  יום כיף או משהו דומה  לצאת מהשיגרה , אם לא בפועל אז לפחות בצורה וירטואלית בבלוג,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,,!!!!!!  שבוע טוב לכולם

אגב אני מנסה לכתוב משהו בבלוג שלי על עצמי או על מה שאני חושב , או הרהורים שונים , בא לי לשתף אותכם יהיה מעניין , רק תגידו לי איך , אני לא מצליח ,,, אשמח לקבל עזרה ,,,


 כל טוב יקרים .

שלום רב

אני מאחל לכל האימהות הרבה אושר ושמחה שנה טובה לכל האמהות

שלום לכולם , אני  שמחה להודיע לכולללללללללללללם   שסוף סוף יש לי בלוג מסודר  , כולכם מוזמנים ?

מרכיבי ההוראה שלי

 השאר תגובה

תוכל להשתמש בתגי HTML, כגון <b>, <i>, <a>

בחר זהות

 הבלוג של ג'מיל (חשבון Google) – יציאת משתמש

שלח תגובות בדוא"ל לכתובתjameel850@gmail.com

OpenID

 שם/כתובת

 אנונימי

פרסם את תגובתך

תצוגה מקדימה

מרכיבי ההוראה שלי

 השאר תגובה

תוכל להשתמש בתגי HTML, כגון <b>, <i>, <a>

בחר זהות

 הבלוג של ג'מיל (חשבון Google) – יציאת משתמש

שלח תגובות בדוא"ל לכתובתjameel850@gmail.com

OpenID

 שם/כתובת

 אנונימי

פרסם את תגובתך

תצוגה מקדימה

 

ערן

קראתי את ה"מגלה" שלך לעומקה. ורציתי לומר שאני מסכימה עם הנאמר שם.

אכן ההחלטה לגבי החזרת הטיול ובכלל כל ההתנהלות הייתה מגובה בצוות כולו. אני בתפיסת עולמי משתפת רבות את צוות ההנהלה ובכלל את המורים.

אנו מקבלים "מתנות" בחיים והסיפור עם הטיול גם הוא מתנה. המקרה המצער הזה הביא לגיבוש הצוות בצורה יוצאת מהכלל. בישיבת חירום שערכנו לאחר הטיול היתה נוכחות של 90% מהמורים - דבר שאומר הכל.

כמו אכן אני מסכימה, שלמנהל יהיה צוות שאיתו הוא יכול לדבר, ואכן צוות הנהלה שאיתו אני עובדת, שותף מלא בהחלטות. אך חשוב לציין, כי מנהל לא יכול לשתף בהכל, ובסופו של דבר זוהי החלטת המנהל בלבד.

אני יכולה להמליץ לכולם על דרכי בהתמודדות עם לחץ וכדומה והוא שיחות עם בפסיכולוג של בית הספר - דבר שמאוד משחרר ועוזר.

דבר אחרון, כמובן שאני מסכימה עם דבריך שצריך גישור וניהול משא ומתן עם כל הנוגעים בדבר. אין ספק שאני אמצתי זאת לפעמים הבאות.

ואם יורשה לי אני רוצה להוסיף משהו בנימה אישית, השיעור ביום שני תרם לי רבות, לכן ברצוני להציע למידה מתוך מקרים שמתרחשים בבית הספר, הדיון שנערך בין חבר'ה הקבוצה תרם רבות ויוצר סוג של רפלקציה. אשמח עם נוכל לעשות זאת לעיתים קרובות במפגשים בנינו.

שבוע מקסים לכולם

בתיה